מעבר בין תקופות

מאמר זה עוסק באתרים שבהם נחשפו מחצבות אבן ששימשו בתקופות שונות וסיפקו אבנים למפעלי בנייה רבים בירושלים, וביניהם מפעלי הבנייה הגדולים של המאה ה 1- לסה"נ. מחצבות אלה המשיכו לשמש גם לאחר חורבן ירושלים, במהלך התקופה רומית המאוחרת והתקופה הביזנטית, אך המאמר מתחקה בעיקר אחרי מחצבות אלו מימי המנדט הבריטי ועד מלחמת ששת הימים, ואחרי מפעלי הבניה הרבים שנעשו באזור במאה ה- 20. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 18. ירושלים. 2023, עמ' 103-123.

המאמר עוסק בממצאי חפירות ארכיאולוגיות שבוצעו ב-2008-2009 במרחב מוזיאון הסובלנות. בחפירות אלו נתגלו בית חווה, קיר מסיבי ודרך מתקופת הברזל ב, דרך סלולה מהתקופה ההלניסטית, ואמת מים רומית קדומה. עיקר המאמר עוסק בנסיון לזהות את הממצאים מתקופת הברזל עם "תעלת הבריכה העליונה במסילת שדה כובס" המוזכרת אצל ישעיהו לו, ב. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 4. ירושלים. 2009, עמ' 65-79.

המאמר עוסק בממצאי מטמנת האשפה במדרון המזרחי של עיר דוד מהתקופה הרומית הקדומה, המעידות לדעת הכותב על מטמנת אשפה מסודרת ומנוהלת בידי הרשויות באותה תקופה. לדעתו, יחוד המדרון לפינוי פסולת הינו יחודי ויתכן שקשור לענייני טומאה וטהרה. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 17. ירושלים. 2022, עמ' 45-60.

מאמר מציג את המסקנות הראשוניות העולות מהחפירות במדרון הצפוני של גיא בן הנום שבוצעו בשנים 2007-2008, בהן נחשפו ביצורי העיר מהתקופה הביזנטית ומימי הבית השני, אז הקיפו החומות גם את 'הר ציון', כלומר את חלקה הדרומי של הגבעה המערבית של ירושלים, המצוי כיום מחוץ לחומת סולימאן העות'מאנית. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3. ירושלים. 2008, עמ' 113-135

המאמר מתאר את ההתקדמות שחלה במחקר של ירושלים הקדומה בשימוש בתחומי המדעים המדוייקים ומדעי החיים. תיארוך בעזרת פחמן 14ו- OSL, ניתוח קשרים כלכליים בעזרת שרידי דגים וכלי חרס (מחקר פטרוגרפי) שעברו בקשרי מסחר, ניתוח שאריות אורגניות מדפנות כלי חרס בשביל לשחזר את תכולת הכלי בעבר, ניתוח מנהגי תזונה על סמך שרידי עצמות, ועוד. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 17. ירושלים. 2022, עמ' 63-86.  

המאמר עוסק בתולדות חללים תת קרקעיים בהר ציון הקשורים למתחם קבר דוד, ובמיוחד החללים שתוארו על ידי ארמטה פיארוטי בשנת 1859. המאמר מציג את ממצאי סקר גיאופיזי שבוצע בקבר דוד בשנת 2011, ואת ממצאי חפירת הבדיקה שביצע עמית ראם בשנת 2012. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 8. ירושלים. 2013, עמ' 111-129.

מאמר זה מסכם את הממצאים והתובנות העיקריים מחפירות משלחת החפירה של רוני רייך ואלי שוקרון שחפרה בעיר דוד בין השנים 1995-2010, לקראת פרסום חלקו הראשון של דו"ח החפירה הסופי. בין התגליות שלהם ניתן למנות את ביצורי בית מעיין הגיחון, המשך חפירת תעלה II של מערכת המים הקדומה, שרידי חומה מתקופת הברזל סמוך לתעלה II, גרם המדרגות המונומנטלי שזוהה על ידי החופרים כבריכת השילוח מימי הבית השני, ועוד. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 16. ירושלים. 2021, עמ' *17-*37.

המאמר מתאר חפירה ארכיאולוגית שבוצעה בשנת 2011 לאורך יסודות הכותל המערבי כ – 9 מטר צפונית לפינה הדרום מערבית של הר הבית. בחפירה התגלו יסודות הכותל המערבי, ועל סמך הממצאים הכותב מציע לתארך את בניית הכותל המערבי לכעשרים שנה אחרי מותו של הורדוס. בנוסף המאמר מתאר ממצאים מיוחדים שנתגלו בחפירה- פעמון זהב, חותם "דכא ליה", חרב של חייל רומאי ושעון שמש עשוי אבן. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 7. ירושלים. 2013, עמ' 15-29.    

במאמר זה מוצגות תוצאותיו של מחקר שהשתמש במכ"מ חודר קרקע Ground Penetrating Radar (GPR) לשיקוף והדמיה של אבני הכותל המערבי באזור קשת רובינסון. בין מסקנות המחקר- הכותל באזור קשת רובינסון בנוי מאבנים עבות במיוחד, וכי עובי אבני הכותל באזור קשת רובינסון דומה לאלו שמהן נבנתה האומנה הגדולה שתמכה בקשת רובינסון מן הצד המערבי. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 16. ירושלים. 2021, עמ' 99-115.

המאמר הינו דיווח ראשוני של החפירות החדשות שנערכו באתר ברכת אל-חמרה בשנים 2024-2023. האתר נמצא במוצא הדרומי של ערוץ הטירופויון ותחום ממזרח על ידי קיר סכר גדול וקדום ששרידיו נחשפו בחלקם בחפירות עבר. בחפירה התברר כי גרם המדרגות המונומנטלי שנחשף על ידי רוני רייך ואלי שוקרון בחלקה הצפוני של ברכת אל-חמרה איננו ממשיך דרומה אל תוך מרכז השקע הטופוגראפי של בריכה זו. החופרים מציעים קשר האפשרי בין השרידים למבנה בידור שנבנה על ידי המלך הורדוס כחלק מיסוד החגיגות החמש שנתיות לכבוד הקיסר אוגוסטוס. תגליות ארכיאולוגיות חדשות בחפירות בִּּרכת אל-חמרה בירושלים. נחשון זנטון, פיליפ ווקוסבוביץ ואיתמר ברקו. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 19. ירושלים. 2024, עמ' 63-79

המאמר עוסק במונומנט פרמידיאלי מדורג שהתגלה בחפירות הרחוב המדורג מהתקופה הרומית הקדומה באפיק הטירופיאון. מחברי המאמר מציעים הצעות שונות לזיהוי השימוש שנעשה במונומנט. לשאלת מהותו של מונומנט מדורג, נחשון זנטון וג'ו עוזיאל, בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 10. ירושלים. 2015, עמ' 19-28  

בשנת 1865 הגיע צ'ארלס וילסון לירושלים במטרה למדוד את ירושלים וליצור מפה מודרנית של העיר. כחלק מפעילותו בעיר, וילסון ביצע מספר חפירות בסביבת הר הבית ובאתרים אחרים בעיר. המאמר מסכם את ממצאי החפירות הללו. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 16. ירושלים. 2021, עמ' 131-143.

המאמר עוסק בחפירות ארכיאולוגיות שבצעו המחברים רוני רייך ואלי שוקרון על תוואי חפירות של משלחת פרקר וואן סאן (1909-1911), גוללים את סיפורה של משלחת פרקר ועורכים השוואה בין פרסומי החפירה של ונסאן לבין ממצאי החפירה שלהם. מאה שנה לחפירות פארקר-וינסאן בעיר דוד, רוני רייך ואלי שוקרון. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 7. ירושלים. 2013, עמ' 133-159

המאמר עוסק בתולדות מחקר השם טירופויון כשמו של הגיא המרכזי של ירושלים כפי שמוזכר אצל יוספוס. הכותב מציע הצעה חדשה, שפירוש המילה הוא "של דמויי הגבינה". לדעתו לא היה זה שם אמיתי של הגיא אלא כינוי ספרותי חד-פעמי בלבד, ויוספוס בחר לקרוא כך לגיא המרכזי של ירושלים על שום בתים לבנים שהיו בו וביניהם סמטאות צרות, מראה היכול להצטייר לצופה בו מן העיר העליונה כמשהו הדומה לחריצי גבינה. מה הוא טירופויון – הצעה חדשה, יואל אליצור. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 9. ירושלים. 2014, עמ' 25-29

המאמר מתאר ממצאים מחפירה ארכיאולוגית שנעשתה במנהרות הכותל בקיץ תשס"ו, ומשווה בין ממצאי החפירה לתיאוריו של צ'ארלס וורן את האתר מספרו עם וילסון משנת 1871. בהט ד' וסולומון א' תשס"ו. מה צ'ארלס וורן לא הכיר בקשת וילסון? בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 1. ירושלים. עמ' 87–95.

המאמר עוסק בסיכום תולדות החפירות הארכיאולוגיות שהתקיימו ב'עיר דוד' בין השנים 1867-2007. המאמר מסכם בקצרה מי היו החופרים והיכן חפרו, וממצאים מרכזיים מהחפירות הללו. תולדות החפירות הארכיאולוגיות ב'עיר דוד' 1867-2007. רוני רייך ואלי שוקרון. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 3. ירושלים. 2008, עמ' 13-41

המאמר עוסק בתולדות המחקר ובממצאים הארכיאולוגיים מערוץ הטירופויון הדרומי (חפירות הרחוב המדורג) מהמאה הראשונה לספירה המעידים על פעילות מסחרית באזור זה. לדעת כותב המאמר, הממצאים מעידים על כך שהתקיימה פעילות מסחרית ענפה, וכייתכן שיש למקם באזור זה את השוק התחתון של ירושלים. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 15. ירושלים. 2020, עמ' 39-52.

המאמר עוסק בקטע המרכזי של גיא הטירופיאון שם לא מצאו החופרים את המשכו של גרם המדרגות של הרחוב המדורג. המחבר מציע שמכתב מתקופת השלטון הצבאי הבריטי בירושלים יכול לסייע בפתרון התעלומה להבין לאן נעלמו מדרגות האבן. תעלומת הריצוף הנעלם: הרחוב המדורג בעיר דוד וגורל אבניו. רוני רייך. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 15. ירושלים. 2020, עמ' 55-61

מאמר זה עוסק בממצאים ארכיאולוגיים המתארים את מנורת המקדש מתקופת הבית השני ועד התקופה המוסלמית הקדומה, ומנסה להבין על סמך הממצאים את יחסם של בני התקופות השונות לסמל המנורה. התיאורים האומנותיים של מנורת המקדש: העדויות הארכיאולוגיות מירושלים. יובל ברוך ורוני רייך. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 15. ירושלים. 2020, עמ' 63-79

המאמר עוסק בעדויות הארכיאולוגיות מבניין 100 בחניון גבעתי שנחרב בסוף תקופת הברזל. המבנה שהיה שייך לחברת העילית בירושלים, עבר שינויים במשמעות המבנה במהלך תולדות חייו, שינויים שהתרחשו כתוצאה מהחורבן הבבלי. המאמר מתאר את המבנה כסמל לעושר, לפאר ולשגשוג שחוותה שכבת העילית של העיר בסוף תקופת הברזל, ובהיותו סמל לכוחו ועוצמתו של הכובש הבבלי שבחר להחריב בצורה אלימה ביותר את המבנה הבולט והמפואר. כאשר החיים חוזרים לבניין לאחר החורבן, שרידיו הפכו לסמל לעברה המפואר של העיר ומעין "יד" הנשמרת כזכר לחורבן. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 18. ירושלים. 2023, עמ' 17-30.

המאמר מציע כי 'כלי גללים, כלי אבנים, כלי אדמה' שמוזכרים אצל חז"ל ככלים שאינם מקבלים טומאה הינם סוגים שונים של כלי אבן. כותב המאמר מציע שכלים אלו לא מקבלים טומאה מפני שיצור הכלי לא משנה את האבן מטבעה. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 18. ירושלים. 2023, עמ' 33-39.

המאמר מביא את תיאורי ארמון הורדוס בירושלים אצל יוסף בן מתתיהו, ומתאר את הצעות החוקרים השונים בקשר למיקום הארמון לאורך החומה המערבית של ירושלים. המאמר מציע אפשרות חדשה- שהארמון היה ממוקם לאורך החומה הצפונית של ירושלים של ימי הורדוס, משוך לכיוון מזרח, בקצה הצפוני של הרובע הארמני של היום, מקום שכמעט לא נחפר. בתוך א' מירון, עורך. מחקרי עיר דוד וירושלים הקדומה 18. ירושלים. 2023, עמ' 42-49.