הסל ריק
לעגלת הקניות
התעלה שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים, בתקופת חורבן בית המקדש השני. במהלך עבודות רשות העתיקות בתעלת הניקוז העתיקה של ירושלים, שתחילתה בבריכת השילוח והנמשכת מעיר דוד עד לגן הארכיאולוגי (ליד הכותל המערבי), נתגלו לאחרונה ממצאים מרגשים, המקימים לתחייה את סיפור חורבן בית המקדש השני.בעבודות רשות העתיקות בתעלה, אשר שימשה מנהרת מסתור לתושבי ירושלים מפני הרומאים בתקופת חורבן בית המקדש השני, נחשפה חרב בת 2000 שנה, עשויה ברזל ונתונה בתוך נדן עשוי עור. כן נמצאו חלקים מן החגורה שבה נישאה החרב. לדברי מנהלי החפירה, אלי שוקרון מרשות העתיקות ופרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה, "יתכן שהחרב היתה שייכת לאיש חיל-הרגלים מחיל המצב הרומי שישב בארץ ישראל עם פרוץ המרד הגדול ברומאים, בשנת 66 לספירה. השתמרות החרב מפתיעה בטיבה: לא רק באורך (כ-60 ס"מ), אלא גם בהשתמרות נדן העור (חומר שטיב השתמרותו רע בדרך כלל), ומעט מעיטוריו".בעפר שמתחת לרחוב, בצד תעלת הניקוז, נמצא כלי אבן שעליו חריטה (חרותת) נדירה של מנורה. לדברי שוקרון ופרופ' רייך, "מעניין, שלמרות שמדובר בתיאור של מנורת שבעת הקנים, כאן מופיעים רק חמישה קנים. לתיאור בסיס המנורה יש חשיבות רבה, שכן הוא מבהיר כיצד נראה הבסיס של המנורה המקורית, שכנראה היה דמוי חצובה". לעובדה שכלי האבן נמצא בסמיכות הקרובה ביותר להר הבית עד כה חשיבות גדולה, והחוקרים משערים שעובר אורח, שראה את המנורה לנגד עיניו והתפעל מיפיה, חרט את רשמיו על אבן, ולאחר מכן השליך את השירבוט בצד הדרך, מבלי לשער שיצירתו תמצא לאחר 2000 שנה.
