עם תומן של 15 שנות חפירה ארכיאולוגית, אשר הוגדרה כאחת המורכבות והמיוחדות שנערכו אי פעם בישראל, נסתיימה חשיפתה של מצודת כנענית עצומת ממדים, המתוארכת למאה ה- 18 לפני הספירה. המצודה שנחפרה בגן הלאומי עיר דוד, נחשפה אט אט, כיוון שבד בבד עם העבודה המאומצת של עשרות פועלים בראשות פרופ' רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות, המשיך האתר לארח מדי שנה מאות אלפי מבקרים, מבלי שהחפירה תמנע את הביקור.

"מצודת המעיין" מגוננת על מעין הגיחון המקראי על ידי ביצור עצום, המבודד את הגישה אל המעיין ובכך מאפשר הגעה אל מי הגיחון רק לבאים ממערב, מתוך העיר. זוהי המצודה הגדולה ביותר שנמצאה עד כה בין הערים הכנעניות מן התקופה האמורה בכל רחבי ארץ ישראל, ולמעשה נראה שזוהי המצודה הגדולה ביותר שנמצאה בארץ ישראל עד לימיו של המלך הורדוס.

על פי המסופר בספר שמואל ב' בפרק ה', כבש דוד המלך את "מצודת ציון" מידי מלך יבוס ואנשיו. מן החפירות המקיפות, עולה תובנה חדשה הגורסת, כי  יתכן ומדובר במצודה מרשימה זו, אשר אליה חדרו לוחמיו של דוד בבואם לכבוש את ירושלים מידי היבוסים.

בתחילת ספר מלכים א', מסופר על המלכתו של שלמה "על גיחון" והמקרא מתאר את משיחתו למלך על ידי נתן הנביא וצדוק הכהן. טקס זה התרחש, ככל הנראה, ממש כאן בלב "מצודת המעיין" מעל נביעתו של מעיין הגיחון.

החפירות בגבעת עיר דוד המקראית החלו על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (P.E.F) בראשותו של הקפטן הבריטי צ'רלס וורן כבר בשנת 1867, אך החופר הראשון שחדר אל מעבה המצודה הכנענית, מבלי שהיה מודע לכך כלל בעת ההיא, היה צייד אוצרות ורומנטיקן בשם בראונלו מונטגיו פארקר, אשר בין השנים 1909-1911 חיפש במרץ אחר ארון הברית ואחר אוצרות המלך שלמה, ממש כאן בליבה של המצודה הכנענית העצומה בעיר דוד.

החפירה בראשותו של פארקר התנהלה בסודיות גמורה תוך שהוא משחד את בעלי התפקידים התורכיים שיאפשרו לו לחפור במקום. בחודש מאי 1911 נתגלתה החפירה על ידי שומר חרוץ, שלא היה במעגל מקבלי השוחד .פארקר נאלץ להימלט על חייו וברח לקפריסין ביאכטה שהמתינה לו בנמל יפו. את שרידי התעלות שחפרו פארקר ואנשיו לפני כ – 100 שנים, ניתן לראות כיום בחלקה העליון של המצודה.

בימים אלה חידשה "מצודת המעיין" את פניה ולאחרונה נפתחה לארח את המטיילים אשר מוזמנים ליהנות מביקור חוויתי ועשיר באמצעי המחשה, המאפשרים למבקרים לשוב לכמה דקות אל התקופה המקראית תוך הכרות עם הישג אדריכלי מופלא ומרשים, שהוקם על ידי הכנענים הקדמונים לפני כ-3,800 שנים.

הביקור ב"מצודת המעיין" מהווה חלק מן הסיור המקיף בעיר דוד המקראית ולאחריה מוזמנים המבקרים להמשיך וליהנות מהליכה מרגשת לאור פנסים במים הקרירים של נקבת חזקיהו הקדומה, או לבחור בתעלה הכנענית היבשה שתוציא אותם להמשכו של המסלול המרגש.