כעשר שנים לאחר שמשפחת יהודה הבבלית ייסדה בשנת תר"ך ( 1860 ) את הנקודה החקלאית הראשונה מחוץ לחומת העיר העתיקה בירושלים, בכפר קולוניא היא מוצא.
פרצה משפחת מיוחס את חומת העיר ועברה לגור בכפר הערבי הגדול סילוואן שעומד במורד הדרומי- מערבי להר הזיתים. הוא נמצא מול מעיין השילוח והיהודים קראו לו בשם "כפר השילוח". לפנים ישבו כאן כמרים-נודדים. כמחצית בני הכפר באו אליו מדיבון אשר בעבר-הירדן. רובן ככולם עסקו בחקלאות ומכרו את תוצרתם בירושלים. בכפר מערות סלעים רבות אשר שימשו ליושבי הכפר מכלאות- צאן ומחסני תבואה. בשנת תרל"ג 1873 ) בנתה כאן משפחת מיוחס בניין גדול ויפה שנקרא בפי הערבים בשם "דאר אבו ) מנחאס" (בית משפחת מיוחס).
במשך מספר שנים הם חיו כאן לבדם בשלום ורעות עם שכניהם הערבים והסתחרו איתם , נערכו ביקורים הדדים והרגישו עצמם בנוחיות גדולה. מה היו המניעים לצעד נועז זה בימים ההם? על כך יש גרסאות שונות. נציין כאן שלוש מהם המתהלכות בקרב בני המשפחה:
