מי שאחראי להגעתם לירושלים הוא אנטיוכוס אפפינס הרביעי. לדברי החוקרים: "מדובר בממצא שמחבר אותנו באופן מוחשי לסיפור חנוכה".
העדות הקדומה ביותר עד כה לשימוש ברעפי קרמיקה בארץ ישראל, נחשפה בגן לאומי עיר דוד. מדובר ב-16 שברי רעפים מהתקופה ההלניסטית (המאה ה-2 לפסה"נ), שהתגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחפירות חניון גבעתי. החוקרים, ד"ר יפתח שלו ופיליפ ווקוסבוביץ מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, אמרו לאחר חשיפת הממצא: "מפתיע איך תגלית קטנה פותחת צוהר לעולם שלם ועצום של מחקר".
חמש מאות שנה חלפו מאז המצאתם של הרעפים ביוון ועד הגעתם לישראל, ומי שהביא אותם לארץ היה לא אחר מאשר אנטיוכוס הרביעי "אפיפנס" – המוכר לכולנו מסיפור חנוכה.
"נציגיו של המלך הסלאוקי אנטיוכוס הרביעי, שמלך על אזורים נרחבים מסוריה ועד אזור פרס, הביאו איתם ממרכז השלטון שבסוריה את הידע והמסורת הדרושים לבניית גגות רעפים", אומרים החוקרים.
על פי המתואר בספרי המקבים, בשנת 168 לפסה"נ ערך אנטיוכוס מסע צבאי לירושלים, שהוביל לפרוץ מרד המכבים המפורסם. על-מנת לבסס את שלטונו בעיר הקים אנטיוכוס מצודה רבת עוצמה, שכונתה "החקרא".
חיילי המצודה הוסיפו לשלוט בעיר גם לאחר טיהור המקדש, ולפי התיאורים בספרי המקבים ובכתביו של יוסף בן-מתתיהו, המצודה מיררה את חיי התושבים בירושלים ובמקדש. למרות התיאורים הרבים של המצודה במקורות, מיקומה המדויק נותר כחידה שעדיין נתונה לוויכוח במחקר, אולם הממצא החדש עשוי לשפוך אור נוסף שיסייע לפתרון החידה.
לדברי איילה זילברשטיין מרשות העתיקות ואוניברסיטת תל-אביב, "הממצאים שמתגלים בשנים האחרונות בעיר דוד פתחו את הדיון מחדש, ומחזקים את זיהויה של המצודה דווקא בגבעת עיר דוד. גילויים של הרעפים ההלניסטיים, מהווה חיזוק נוסף מכיוון חדש לזיהויה של נוכחות הלניסטית בעלת מסורות בנייה זרות בעיר דוד. המשך המחקר על רעפים רבים נוספים שהתגלו על-ידי משלחת בן-עמי וצ'חנובץ עשוי לשפוך אור נוסף על סוגיה זו.
"העובדה שהרעפים נדירים מאוד באזורנו בתקופה זו, וכי הם זרים למסורת הבנייה המקומית, מרמזת על הבאתם על-ידי גורמי השלטון הזרים לצורך קירוי חלקים ממגדל או מבנה שהשתייך לאותה מצודה מפורסמת".
לדברי ד"ר פיליפ ווקסבוביץ מרשות העתיקות:
ד"ר ווקוסבוביץ מסביר, כי "תנאי האקלים וכמות המשקעים הנמוכה בישראל, בנוסף לסיבות אחרות, אינן מצדיקות שימוש ברעפי גג, אבל אנטיוכוס בוחר בכל זאת להשתמש ברעפים, כנראה מסיבה הצהרתית ותרבותית: חשוב לו להנכיח את התרבות החומרית היוונית בארץ ישראל – במרחק קצר מהמקדש – והשימוש ברעפים הוא חלק ממאמץ זה. לכן, לא במקרה, מיד עם נפילת השלטון היווני ועליית החשמונאים, נעלמים הרעפים מירושלים עד בואו של הכובש החדש – הרומאים".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "מעניין לדעת שלמרות העובדה שהעיצוב, הצורה והגודל של רעפי הגג הלכו והתפתחו במשך מאות שנים, השימוש בהם נשאר יציב ברחבי העולם. מדהים, איך פריט כל כך יום-יומי יכול לספר לנו כל כך הרבה".
התגלית תוצג לראשונה לציבור ביום ב' – 11.12.2023 – נר חמישי של חנוכה, בכנס 'בימים ההם – בזמן הזה: החשמונאים באים' – של רשות העתיקות. הכנס יתקיים בשעות 15:00-18:00 בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטשנטיין. האירוע יהיה פתוח לקהל הרחב ללא תשלום ויכלול סיור בקריה החדשה.
