מה הדבר הראשון שעולה לראש כשחושבים על חג החנוכה? אצל רבים מאתנו האסוציאציה הראשונה תהיה כנראה סופגניות ולאחר מכן חנוכיה, נרות ואור. אך מה לגבי שמן הזית? למרות חלקו המרכזי בסיפור החג נדמה שדווקא האור שהוא מפיק מקבל יותר תשומת לב ממנו, והניסים שקרו סביבו הם אלה שהונצחו בשירים. בדיוק בגלל זה בחרנו להתמקד דווקא בזית ובייחודיות שלו, ולהעניק לו את תשומת הלב הראויה.

עץ הזית הוא מהעצים החשובים בעת העתיקה. בעבר הוא כבר הומלך למלך העצים, וגם כיום הוא זוכה לתואר המכובד של העץ הלאומי של מדינת ישראל. סמל המדינה הוא מנורת שבעת הקנים שבשני צדיה מונפים בגאון ענפי זית. בכל רחבי העולם מקובל שענף עץ הזית מסמל שלום.

גולת הכותרת של עץ הזית הוא השמן המופק מפירותיו. להפקת השמן נדרש עמל רב, החל מהמסיק דרך ריסוק הזיתים ועד לסחיטת השמן בבית בד. לשמן הזית שימושים רבים: הוא שימש לתיבול המזון, טיגון מאכלים ערבים, סיכת הגוף מפני נזקי השמש, משיחת המגן מפני חיצים ואף משחו בו מלכים בעת המלכתם.

אך אחד השימושים המרכזיים שלו היה לתאורה, ולא לחינם ניצחון החשמונאים על היוונים בא לידי ביטוי בשמן ובאור שהופק באמצעותו במנורה שבמקדש.

הפקת שמן זית בחווה בגיא. צילום: ספי ברגר

מיד עם ניצחון החשמונאים על היוונים, היה צורך בהחזרת עבודת המקדש לסדרה. ומה יותר סמלי מהדלקת המנורה כדי לבטא את ניצחון האור על החושך? בדיוק בתקופה זו של השנה מסתיימת עונת המסיק ומתחיל תהליך הפקת שמן הזית, והיה זה אך טבעי שהדלקת המנורה תהיה העבודה הראשונה שתוחזר למקומה.

את מלאכת הפקת השמן ומלאכות קדומות נוספות משחזרים כיום בחווה החקלאית בגיא בן הינום. לאורך כל השנה, בהתאם לעונות המתחלפות, מועברות לקהל הרחב פעילויות וסדנאות שמלמדות על התהליכים המורכבים של הפקת תוצרת חקלאית בימי קדם, ועל הפתרונות שנמצאו לטובת כל תחום בפני עצמו – הזית, הגפן הדגן ועוד.

בתקופה זו של מלחמת "חרבות הברזל" מארחת החווה בגיא תושבים מהדרום ומהצפון, ומאפשרת להם מעט הפוגה ורגיעה, כמו גם התנסות חווייתית בשחזור המלאכות הקדומות.