שברי המצבה של "החכם השלם המקובל האלוקי יצחק קופייו"

לא בכל יום מזדמן לאתר ולמצוא קבר ישן נושן בהר הזיתים. כל שכן קבר של אדם המתואר כהחכם השלם. בוודאי לא החכם השלם המקובל האלקי. ואם נמצא שברים של מצבה שכזאת, לא ברור שנדע היכן להניח אותה, מכיון שפנקסי פרנס שבידינו מתחילים משנת תרי"ג בלבד. כך שסיפור כזה הוא די נדיר.

אבל היום זה קרה. יותר נכון הוא התחיל לפני כחודש במסגרת ביקור קצרצר בהר הזיתים, על מנת לאתר קבר שצאצאים ביקשו לאתרו. צילמתי תמונה של המקום. ורק כשחזרתי לביתי והסתכלתי בתמונה ראיתי למרבה הכאב שבר מצבה זרוק ועליו כיתוב בכתב יפה וגדול החכם השלם המ. מובן ששבר מצבה כזה שובר את הלב, ראשית על הרס קבר אותו תלמיד חכם. וגם על כך שאיננו יודעים גם מיהו. ולאן הוא שייך.

אך היום בבוקר, כשר' משה היקר ירד לשטח, לבדיקה חוזרת של מספר מצבות באיזור ההוא. הפניתי את תשומת ליבו לשבר המצבה הנזכר. וגם הוא נאנח. אך לאחר מספר שניות, הוא ננער, הוא ביקש מהפועל להפוך את שבר מצבה נוסף שהיה מוטל לא רחוק, כי נראה לו שסוג האבן והעובי מתאימים זה לזה. ואכן, 2 השברים הרכיבו לנו את הכיתוב מ"ק החכם השלם המקובל האלקי ר' יצחק קופייו. – ממש השלמת פאזל

בדיקה קצרה העלתה שמצבתו מובאת בספר תולדות חכמי ירושלים, [תוך טעות קטנה, שם הוא כתוב בשם קופיני].

נסיון שעשינו למצוא איזכור אגבי למצבת הרב, העלה פירות נאים. מצבת הרב אוזכרה אגב רישום קבורת וידה בת הרב חיים ן' ואליד מתאריך א טבת תרע"ז- מורה שהיא נקברה במטה מקנדיל, קרוב ר' דוד נחמייאס, לרגלי יצחק קופייו שהוא קבר ישן נושן, סמוך ראש משה דידיע שהוא בנוי.

זהו אכן האיזור. ידענו את קברו של ר' דוד נחמיאס, שאותר אף הוא על ידינו לפני מספר שנים, זאת בזכות מילואים לפנקסי פרנס שהראו את מקום קבורתו לראש ר' אברהם עובדיה קבר ישן נושן. ואכן קברו של ר' אברהם עובדיה ישן נושן, שרד בשטח, ולראשו מבנה קבר שמישהו [עוד לפני 1948] טרח לצבוע בצבע תכלת בהיר [נוהג רווח בהר הזיתים, צביעות כאלה קיימות בעוד מספר מקומות בהר, כמו בקברו של הרב יחיא צארום שבחלקת יד אבשלום, ועוד קברי צדיקים חשובים].

האיזור אם כן היה ברור. המיקום הברור למצבה התאפשר הודות למיפוי ישן שערכנו, בו מיפינו את כל השורה שלמרגלות הרב דוד נחמיאס. היא השורה שלראשו של משה דידיע. משכך, נשאר אכן קבר אחד בלבד [שלא היה ידוע לנו מי קבור בו] והוא מתאים לרישום סמוך ראש משה דידיע. על פי מכלול נתונים אלו, הוברר לנו מקום קבורת וידה בן ואליד. ולמראשותיה, קבר הרב יצחק קופייו זצ"ל.

לאחר מכן עשינו בדיקה, כדי לברר עד כמה שניתן מי היה אותו חכם השלם המקובל האלקי שהוא כיתוב לא נפוץ בהר, בודאי לא בשנים הקדומות ההן. ואכן באתר האוניברסיטה העברית [ספריית מרחב] מצאנו את הרב יצחק ב"ר מיכאל קופייו. שכותב על עצמו שכל ימיו ושניו רדף לדעת חכמת הקבלה של רבינו האר"י, והוא אכן העתיק מספר ספרי קבלה. והם נמצאים בכתב ידו בבית הספרים הלאומי. קיים גם ספר בשם עובר לסוחר שחובר על ידו ויצא לאור בשנת תשע"ו. הדמות של החכם השלם המקובל האלקי קרמה לה אור וגידים, ונקוה שלאחר בדיקה מעמיקה בכתבים שהשאיר, ידיעותינו עליו יתרחבו ויעמיקו.

אם ירצה השם, בימים הקרובים, ישוקם קברו של הרב, ומצבתו תושב למקומה.

זיע"א ועל כל ישראל אמן.

מתולדות ושבחי הרה"ק ר' יצחק ב"ר מיכאל קופייו זיע"א

חכם ומקובל מח"ס עובר לסוחר

היה רגיל לחתום כה דברי שפל אנשים ההדיוט. הוא כותב על עצמו כי כל ימיו ושנותיו רדף אחרי חכמת הקבלה של האר"י. וכיתת רגליו בערי המערב, וישב שם כשלוש שנים ועוד 3 שנים בארץ סוס [הוא כנראה חבל סוס שבמרוקו] ומשם הלך לפאס ולטיטואן. הוא נדד בערים רבות. בשנים תפ"א ותפ"ב העתיק ספרי קבלה רבים שנשתמר בכתב ידו, ביניהם ספר קול ברמה של ר' יעקב צמח, ור' יצחק הוסיף בו הגהות וחדושים משלו תחת שם 'הכותב הריבמ"ק'. באותם שנים הוא פגש את הגה"ק ר' יעקב אלגאזי שהשאיל לו ספרי קבלה להעתיקם. בסוף ההעתקה הוא מודה לרב אלגאזי על כך, תוך שהוא מכנהו אהובי ורעי. במצבתו יכונה החכם השלם המקובל האלקי. (ע"פ כ"י הרב זצ"ל שבספריה הלאומית, וע"פ מצבתו)

אמר הכותב המשכיל ר' יצחק בכמוהר"ר מיכאל קופייו ברוך אלהי ישראל שסימתי הספר הלז בכמה צרות ותלאות הזמן שעברו עלי בכתיבתי בערי מדבר מיסילאטא וזליטין וכמה יגיעות יגעתי לילה ויום שנדדתי משנתי בחסרון לחם ומים ועוד נופך ספיר ויהלום שכתתי ברגלי ממש בלא רכיבה ובערב יום הכפורים בלילה יצאו לקראתי כפיר שח"ל ארבעה לסטים וכמעט ח"ו נסתכנתי עצמי ובודאי בזכות הספר הנחמד הזה הצילני ה' מכל אויב ואורב מן הדרך אשר דרכתי בה ומצאתי אנשים במיעוט תורה וענייות עד תכף ומיד חזרתי לאחורי ובאתי פה העירה טאראבולוס. עוד בהיותי בערי מדבר ובכל שבוע ושבוע הייתי נוסע מקום למקום לא הארכתי בספורי להיות מורה מקום בדברי הרב אבל כל מה שקצרה ידי חנני ה' וכתבתי בקיצור מילין כל מה שהאיר ה' את רוחי ואם ח"ו טעיתי בשום אופן או בשום צד מן הקדמות שהבאתי מהרב זלה"ה אתי תלין משוגתי … ותהי השלמתו כ"ו ימים לתשרי שנת התפ"א ליצירה כה דברי עבד עבדי עבדים הקטנים שפל אנשים ההדיוט יצחק בכמ"ר מיכאל קופיו זלה"ה ס"ט".
קולופון (137ב): "ויהי היום מ' לדרורים שנת התפ"א ליצירה בעיר גייאירבא, בהיות לעבור דרך המעבר מג'יירבא לספאקיס בים הגדול הקרה עלינו מקרה יום שלישי לג' ימים לדרורים שהספינה חשבה להשבר … וברוב רחמנות וחסדו של קב"ה ושכינת' עשה עמנו אות נפלא … והגענו במקום שהיינו בראשונה … אני החתום למטה עם הבחור המשכיל כה"ר מרדכי יפה האשכנזי נר"ו מרטאסבונה שהיא קרובה לטונה ובחזירתי פה העירה העתקתי האדרא זוטא אעפ"י שנמצאו תחת ידי כמו ה' פירושים לא נמנעתי מלעתיקה גם זאת לכן אחלה קב"ה ושכינתיה שירחם עלינו ויגיענו למקום חפצינו לשלום … כה דברי שפל אנשים ההדיוט יצחק בכמ"ר מיכאל קופיו זלה"ה ס"ט".
בראש כה"י "הקדמת הסופר: בהיות שנדדתי ממקומי כצפו"ר … הביאני ה' פה העירה טאראבלס יע"א … כל ימי ושנותי רדפתי אחרי חכמת הקבלה של האר"י … זה כמו שמונה שנים שכתתי את רגלי … עד שהגעתי בערי המערב ולא עזבתי מקום קטן וגדול שלא הלכתי … וישבתי בתוך המערב ג' שנים ושלשה שנים אחרים בארץ סוס ובהתחלת ירכתי כוש עד בחזירתי ה' הביאני פה העירה פאס יע"א … ומשם הלכתי לעיר טיטואן יע"א … הכוני פצעני … ומצאתי את שאהבה נפשי ברית מנוחה וספר הנקודות שהיו גנוזים מזמן קדמון בארץ דרע … וגם כן … זכיתי ספרי האר"י כולם בשלמות וארבע מאות שקל כסף ועץ חיים שלם ודרוש אד"ק וא"י וכל ספרי הרב … כה דברי יצחק בן מיכאל …קופייו[חתימה מסולסלת]". וכן: "… ולהיות שסידרתי בקשה אחת ע"ד הקבלה בזמן שהייתי בסוש שבארץ עופראן להפקת רצון השואל כמה"ר מסעוד בן משה מורי ורבי … וכן ראיתי להעתיקה בתוך הספר הנז' …".