הסל ריק
לעגלת הקניות
הקדמה
מאז חודש אפריל 2023 נערכת חפירת הצלה בשכונת סילואן בירושלים, בתחומי "ברכת אל-חמרה". 1
החפירה, מטעם רשות העתיקות, בשיתוף רשות הטבע והגנים ובמימון עמותת אלע"ד, נוהלה בשנת 2023 על ידי נ' זנטון וא' ברקו (הרשאה מס' 9518-A) ובשנת 2024 על ידי פ' ווקוסבוביץ' וא' ברקו (הרשאה מס' 9742-A). החפירה נערכה בשני שטחים: שטח A – בקצה הדרומי ביותר של אפיק הטירופויון שבו מצוי שקע טופוגראפי הידוע בשם "ברכת אל-חמרה" (Birkat el-Ḥamra المسبح الاحمر). שטח B – מדרום לברכת סילואן. החפירה בשטח B נמצאת בראשיתה ולא תיכלל במסגרת מאמר זה.
אתר ברכת אל-חמרה מוכר ממחקרים שונים שנערכו מאז המאה ה -19 , שמהם ניתן ללמוד על השימוש בבריכה לחקלאות שלחין (איור 1). בתמונה משנת 1899 ניתן לראות כי שטח הבריכה מלא מי גשמים (איור 2). תמונות אלו מעידות כי בוסתן או מטע עצים באתר החל להתפתח רק במרוצת המאה ה־20, ואף שבתמונות משנת 1907 האתר כבר מתוחם בקיר חדש המקיף אותו (קיר שהשתמר עד ימינו), עצים או בוסתן עדיין אינם מצויים בו (פאטון 1907).
בינואר 2023 הוחלט לפתח לצרכי תיירות את אתר ברכת אל-חמרה. לשם כך, תחילה נערכו חתכי בדיקה בפיקוח של רשות העתיקות על ידי אחד המחברים (נ' זנטון) בחלקו הנמוך והמזרחי ביותר של האתר שיועד לפיתוח. התעלות נחפרו לאורך ולרוחב השטח, ולמעט קירות טראסה ספורים שנחשפו בתוכן, וכן מתקן מטויח מהתקופה העות'מאנית (איור 3), התברר כי עד לעומק של 2–2.5 מ' כל השטח שנבדק כוסה, בחלקו העליון ברובד אבני שדה (בעובי כחצי מ') ותחתיו באדמה חומה אפורה, נקייה כמעט לחלוטין מאבנים או משיכוב כלשהו (איור 4). בתעלה הסמוכה למרכז צידו המערבי (הפנימי) של קיר הסכר נחשפה שכבה ארכיאולוגית בעומק 2.5 מ' מפני השטח, והוחלט להסיר את האדמה שמעליה ומעל הטראסות על ידי כלים מכניים. העדרם של שרידים אדריכליים משמעותיים בתעלות הבדיקה הותיר תהיות באשר להמשכו לכיוון דרום של גרם המדרגות שחשפו רייך ושוקרון באגפה הצפוני של ברכת אל-חמרה. על כן, הוחלט כי בשטח שבין גרם המדרגות הצפוני לקיר הסכר תתקיים חפירה ידנית ממפלס פני השטח וללא התערבות מכנית.
בשטח זה נפתחו שישה ריבועי חפירה, שגבלו בחלקם הצפוני בגרם המדרגות שנחשף על ידי רייך ושוקרון, ממערב במתקן המטויח וממזרח בקיר הסכר (איור 5). הכנת השטח לחפירה כללה את הסרתם של חלק מהטראסות שבאתר, וכתוצאה מכך נחשפו שרידים של מבנה גדול בפינה הדרומית-מערבית של שטח החפירה. מבנה זה תועד וכוסה בשל צרכים הנדסיים, אך צפוי להיחפר בעתיד.
חלקה הצפוני של הבריכה, המצוי הישר מתחת למצוק הדרומי של גבעת עיר דוד, נחפר, כאמור, בעבר על ידי רייך ושוקרון (תשס"ו).
הם חשפו במקום גרם מדרגות מונומנטלי בן שני שלבי בנייה, היורד כלפי מרכז אתר ברכת אל-חמרה שברובה נותרה מחוץ לגבולות החפירה שלהם, וכן קיר בציר צפון–דרום (קיר הסכר) שקדם לגרם המדרגות. את השלב הראשון של גרם המדרגות תיארכו לאמצע המאה הראשונה לפסה"נ, על סמך מטבעות של המלך 'ינאי' שהיו חתומים בתוך תשתית המדרגות הללו (שם: 93). את השלב השני, הבנוי גזית, תיארכו לשלהי ימי הבית השני (שם). הקיר בציר צפון–דרום תוארך על ידם לשלהי תקופת הברזל על סמך קדמותו לגרם המדרגות ועל סמך שבר אינדיקטיבי מתקופה זו שנמצא בתוך הטיח שחיפה את הפן המערבי של הקיר. קיר זה זוהה על ידם עם קיר הסכר של הבריכה, וגרם המדרגות משלהי ימי הבית השני שוחזר על ידם למלוא רוחבה ואורכה של ברכת אל-חמרה (איור 6). בריכה זו זוהתה על ידם עם בריכת השילוח ההיסטורית (שוקרון ורייך 2005: 40–37), אם כי לדעתנו יש לזהות את ברכת אל-חמרה עם "בריכת שלמה" ואת ברכת סילואן שבמוצא נקבת השילוח עם "בריכת השילוח" (להרחבה ראו: זנטון 2023).
החפירה החדשה (2023–2024)
בחפירה נחשפו ארבע שכבות עיקריות. השכבה המאוחרת ביותר היא מהתקופה העות'מאנית (שכבה 1), תחתיה נחשפה שכבה מהתקופה האיובית-ממלוכית (שכבה 2). מאמר זה יתמקד בתיאור השרידים מהשכבות הקדומות יותר שנחשפו עד כה באתר (שכבות 4–3).
שכבה 3א–ב (המחצית השנייה של המאה הראשונה לפסה"נ – המאה הראשונה לסה"נ)
גרם המדרגות המונומנטלי שחשפו רייך ושוקרון התגלה בקצה הצפוני של ברכת אל-חמרה, הישר מתחת למצוק הדרומי של גבעת עיר דוד. בשטח החפירה נחשף גרם מדרגות אחד שאגפו הצפוני רחב ושעון כנגד המצוק של גבעת עיר דוד. גרם המדרגות במזרח ניגש (נשען) אל פני קיר הסכר ופנה בזווית הקרובה ל־90 מעלות לדרום. במערב נחשפה תפנית דומה כלפי דרום, אם כי היא נחשפה רק בשטח מצומצם. התוכנית האדריכלית שהתקבלה מחפירה זו העלתה מערך של ארבעה מקבצי מדרגות בני חמש מדרגות כל אחד וביניהם שלושה מדרכים (שלחים) רחבים. מרכז השקע הטופוגרפי של ברכת אל-חמרה נותר מחוץ לגבולות חפירתם. מתקני מים שהתוכנית האדריכלית של גרמי המדרגות שלהם מקבילה, אם כי גודלן קטן בהרבה, נחשפו בירושלים של התקופה הרומית הקדומה בעופל (מזר 2018), בסמוך לקשת וילסון (בהט 2013: 91–105) וברובע היהודי (גבע 2017). הנתונים הטופוגרפיים (קיר הסכר במזרח, מצוק גבעת עיר דוד בצפון ורחבה מרוצפת במזרח) שהבריכה התייחסה אליהם, וטיפולוגיית מתקני המים בנות הזמן מירושלים, הביאו את רייך ושוקרון להציע ולשחזר את מתארה המלא של הבריכה ככזה הממלא את מלוא השקע הטופוגרפי שבו נמצאת ברכת אל-חמרה, אותה הציעו לזהות עם בריכת השילוח ההיסטורית (רייך ושוקרון תשס"ו; שוקרון ורייך 2005; רייך ושוקרון 2011).
בחפירה הנוכחית התברר כי גרם המדרגות הנמוך ביותר שרייך ושוקרון התחילו בחשיפתו כולל שש מדרגות. בקצה התחתון שלהן קיים מדרך רחב המטויח בשתי שכבות טיח, שרוחבו כ־1.5 מ' ומפלסו 630.25 מ'. המדרך המטויח התחתון היה קצה מערך המדרגות, ובקצהו קיר אנכי מטויח (W185) (איור 7). הקיר האנכי בחפירה הנוכחית נחשף לגובה מקסימלי של עד כ־3 מ', ולא נחשף למלוא גובהו, למעט בחלקו המערבי, שם הוא בנוי על גבי הסלע שנחצב בהתאמה אליו. הסלע משתפל בתלילות עם כיוון הערוץ אל תוך ברכת אל-חמרה; כלומר, הבנייה של מכלול הבריכה נעשתה בהתאם לטופוגרפיה במזרח עמק הטירופויון ותוך התאמת הסלע בחציבה לבניית גרם המדרגות
המונומנטלי שמעליו. האגף המזרחי של גרם המדרגות ממשיך לדרום עד קצהו, המתיישר ביחס לקו המדרך התחתון החדש (איורים 8–9). הבנייה כאן מסודרת וישרה, ללא סימנים לשדידת אבנים או שבירתם. בכדי לקבל פנים חלקות ואחידות כוסה הפן האנכי כולו בטיח אפור־בהיר שהשתמר באתרו בצורה חלקית.
שכבה 3ג (התקופה ההלניסטית)
במהלך החפירה שהעמיקה בריבועים המזרחיים שמעבר לקיר האנכי החדש, הלכו ונחשפו נדבכי האבן שמעליהם נבנה גרם המדרגות בדופן המזרחית. במבט על מדרגות אלו ממזרח וכלפי צפון לא ניתן היה להבחין בשני שלבי בנייה נפרדים, היות שגם השלב הקדום כלל שימוש באבני בנייה גדולות. במפלס המדרך התחתון ביותר, שנחשף בחפירה הנוכחית, הובחן שינוי בנדבכי האבנים שמעליהם נבנה גרם המדרגות המזרחי. במפלס זה נחשף נדבך באורך 10 מ', הבנוי אבני גזית גדולות המסותתות בסיתות שוליים עדין ומרכז גס אך לא בולט. האבנים מונחות במתכונת ראש–פתין (איור 10). למרות טיב האבנים וצורת בנייתן ניכר כי מדובר באבנים שהובאו למקום בשימוש משני, שכן פני האבנים המסודרות בצורת "ראשים" מוחלקות לגמרי, ללא סיתות שוליים ומרכז.
כמו כן, קצות האבנים משובררות במקצת, קיימים רווחים בין אבן לאבן הממולאים בעזרת אבנים קטנות, וכן ניכרת חוסר אחידות במפלס האבנים העליון, היוצר קו בלתי ישר. שימוש באבני גזית מטיפוס זה מצוי בבנייה בירושלים בתוואי החומה הראשונה (למקבילות ראו: גבע 1985: 34–33; זלינגר תשס"ח: 127; Bliss and Dickie 1898: Pl. V). שיטת הנחת אבנים במתכונת ראש ופתין מוכרת בירושלים גם מביצורים שיוחסו למצודת החקרא הסלווקית (בן־עמי וצ'חנובץ תשע"ו: 315; זילברשטיין 2023: 39.4).היות שבשום אתר מוכר לכותבים לא נמצא שימוש בנדבכים בטיב בנייה ובסידור זה לצרכי יסודות שעליהם נבנתה בנייה מטיב שונה ואף ירוד יותר, ניתן להסיק כי נדבך זה מבטא שלב בנייה נפרד וקדום יותר מן גרם המדרגות המזרחי שנבנה מעליו. הקצה המזרחי של נדבך הראש–פתין נפסק כארבעה מטרים לפני קיר הסכר הקדום, ובאותה צורה נפסקים גם הנדבכים שמעליו ומתחתיו.
בשלב זה ניכר כי מדובר בשוד של ראש קיר משלב קדום יותר, שנעשה כאן בציר צפון–דרום (שכבה 4 להלן). בתוואי השוד הורבדו שתי שכבות אדמה שונות: העליונה מביניהן הכילה קרמיקה מהתקופה העות'מאנית, והתחתונה מהתקופה הממלוכית. יש לציין כי חלקן הצפוני של שכבות אלו כבר נחפר ותועד בעבר על ידי רייך ושוקרון, בשטח שבין הפן הפנימי והאלכסוני של גרם המדרגות ובין פניו של קיר הסכר (שוקרון ורייך 2005: 34). רייך ושוקרון סברו כי ייתכן שמדובר בהפרעה מאוחרת שנגרמה לאתר על ידי חוקרים כגון גוטה או בליס ודיקי, והציעו לערוך חפירת בדיקה בתוך "הגן הסמוך," כלומר בתוך ברכת אל-חמרה, בשטח שלא הופרע (שם).
בחפירתנו מדרום, בתחומי ברכת אל-חמרה, במרחב שבין קיר הסכר לרבדי העפר שניגשו לשרידי גרם המדרגות, הפעם מדרום, נחשף שיכוב דומה שבו נמצאו כלי חרס מתקופה דומה. לפיכך, לא ניתן לפרשם עוד "כהפרעות" שנעשו על ידי חופריו הקדומים של האתר. הישר מעל האזור השדוד ורבדי העפר המאוחרים הוקם מבנה מן התקופה העות'מאנית המרמז על זמן שדידת האבנים ופילוס השטח.
שכבה 4 (התקופה הפרסית–הלניסטית?)
תחת הקצה המזרחי החסר של נדבך ראש הפתין משכבה 3ג וכן תחת שכבות העפר שמלאו את תעלת השוד (לעיל) נחשף ראש קיר בציר צפון–דרום, ונראה שעוביו מגיע עד פני קיר הסכר.³ נראה כי לפני שנשדד התנשא קיר זה לגובה רב יותר. אל פניו החיצוניים (מערביים) התייחס נדבך הראש פתין (שכבה 3ג לעיל). הקיר בנוי מאבנים גדולות הקבועות בחומר מליטה קשה. עד כה נחשף קיר הדופן המזרחית של הבריכה, שראשה ופניה החיצוניים מטוייחים. עובי הדופן עד לנדבכים התחתונים של קיר הסכר שנחשף בחפירה מגיע לכ־3.2 מ'. ראש הדופן בשטח זה נמוך בכ־1 מ' משרידי ראש הדופן שנחשפו כבר בעונת 2023. תוכניתו השלמה וכן גובהו המקורי, ויחסו לקיר הסכר עדיין אינם ברורים.
בשטח דרומי יותר שנחפר בשנת 2024 נחשף ראשו השדוד של קיר זה, ובו השתמרו נגטיבים הטבועים בחומר המליטה הקשה, המסמנים את מתאר האבנים שנעקרו מראשו ומגיעים עד קו הפן החיצוני המטוייח של הקיר. נדבכי הקיר הולכים ומתרחבים כלפי בסיס הקיר, ומשום כך הטיח שעל הפן החיצוני–מערבי משופע ובנוי באלכסון כלפי פנים הבריכה. הטיח כאן השתמר במספר שכבות שחלקן עבות (איור 11). קטע טיח נוסף בעל מספר שכבות מתעגל בין קיר הבריכה הצפוני לזה המזרחי, ועל כן לפי שעה טרם הוברר מה היחס ביניהם. יש לציין כי בחפירתם של רייך ושוקרון תועד חלקו הצפוני של קיר זה הישר מתחת לגרם המדרגות שנבנה מעליו.
החפירה המצומצמת והאפלה במקום הקשתה על רייך ושוקרון להבחין בין חלקי ראשו של קיר הבנוי מאבנים גדולות לבין מדרגות בסלע, ועל כן סברו כי הפן הפנימי של גרם המדרגות נבנה כשהוא משופע באלכסון ישירות על גבי הסלע (רייך ושוקרון 2005: 34), אם כי בפועל הוא נבנה ישירות על הפן המערבי של קיר הבריכה המזרחי שקדם לו.
² מבנה זה משמש כיום עבור עמדת השומר בכניסה מצד ערוץ הקדרון לאתר “בריכת השילוח”.
³ החפירה במקום הופסקה בשל עומק החפירה הרב ובשל מים שהתנקזו למקום, ולכן היחס הסטרטיגרפי בין שני הקירות טרם הוברר.
