הסל ריק
במאמר זה נציג את הקבוצות השונות של חומרי הבניין מחרס שנמצאו בחפירות קשת וילסון, נדון במשמעויות של כל אחת מהקבוצות ונתאר כיצד תהליכים היסטוריים ושינויים שעברה העיר ירושלים באים לידי ביטוי דרך תעשיית חומרי הבנייה שבה.
בשנים האחרונות הולכות ומתרבות העדויות הארכאולוגיות הקשורות בהתפתחותה של ירושלים בתקופה הרומית המאוחרת, החל מחורבנה של העיר בשנת 70 לסה״נ בעקבות אירועי המרד הגדול, דרך הקמתה של הקולוניה הרומית איליה קפיטולינה במאה ה־2 לסה״נ ואירועי מרד בר־כוכבא, ועד לשיאה של העיר הרומית במאות ה־3 וה־4 לסה״נ. מאמר זה יסקור את השרידים הידועים עד כה, שרידים אשר נחשפו בחפירות הארכאולוגיות בדרומו של עמק הטירופויון.
מאמר זה עוסק בדיווח ראשוני ובתיאור הממצא שנחשף עד כה בחפירות החדשות שנערכו באתר ברכת אל-חמרה בשנים 2024-2023. האתר נמצא במוצא הדרומי של ערוץ הטירופויון ותחום ממזרח על ידי קיר סכר גדול וקדום ששרידיו נחשפו בחלקם בחפירות עבר. בחפירה התברר כי גרם המדרגות המונומנטלי שנחשף על ידי רוני רייך ואלי שוקרון בחלקה הצפוני של ברכת אל-חמרה איננו ממשיך דרומה אל תוך מרכז השקע הטופוגראפי של בריכה זו. המאמר דן בקשר האפשרי בין השרידים למבנה בידור שנבנה על ידי המלך הורדוס כחלק מיסוד החגיגות החמש שנתיות לכבוד הקיסר אוגוסטוס
לפני חודשים אחדים פורסמה בתקשורת ידיעה על קופסת אבן שהתגלתה בחפירות רשות העתיקות בעיר דוד. מפאת ייחודיות הממצא הוחלט, בעצה אחת עם עמיתינו ממוזיאון ישראל, להציגה בתצוגת הקבע של המוזיאון. כדי לאפשר לחוקרים נוספים לבחון את ממצא, בחרנו לפרסמו כעת בליווי הצעה ראשונה לגבי תכליתו.
המחקר הארכיאולוגי של ירושלים כבר חווה בתולדותיו תגליות מפתיעות, אבל דומני שגילוי של מבנה דמוי תיאטרון רומי, כמעט שלם, היה בוודאי תגלית שומטת-לסת שאיש לא ציפה לה. מבין מבני תרבות הפנאי הרומיים ניתן להגדיר את המבנה שהתגלה כ'אודאון' וזאת מפאת מידותיו הזעירות.
בסקירה זו נתאר בקצרה את השרידים שתועדו לאורך יסודות הכותל הדרומי ובמקטע שלמרגלות קשת רובינסון שבכותל המערבי, ובסך הכול בשישה שטחים שונים^1^. באמצעות סקירה זו ננסה לעמוד על הטופוגרפיה העירונית של האזור בתקופת בית ראשון. סקירתנו תתחיל בפינה הדרומית־מזרחית של מתחם הר־הבית, תמשיך מערבה לאורך הכותל הדרומי ותסתיים למרגלות קשת רובינסון^2^.
הדברים שלהלן נוגעים לשחזור קטע קטן בכתובת השילוח, שהתגלתה בשנת 1880, חקוקה על דופן הסלע של ניקבת השילוח. גילוי הכתובת הביא את העולם האקדמי להתעניין בגבעה הדרומית־מזרחית של ירושלים שבה עוברת ניקבת השילוח (רייך 2011) ולקשור את שניהם לעולם המקרא.
במאמר זה, נדון בייחודיותו של תליון הסל מהעופל מראשית תקופת הברזל 2 בהשוואה לדוגמאות אחרות בעלות תיארוך דומה, כמו גם ההשלכות הרחבות יותר של הימצאותו של תליון מסוג פניקי בירושלים בראשית תקופת הברזל 2א.
בחודש יולי האחרון, הפך מלון רמת רחל בירושלים למרכז של ידע, השראה וחיבור עמוק לעיר. כנס חוויית לימוד ירושלמית ה-18, מבית מכון מגלי"ם, אירח מאות משתתפים ליום שלם שהוקדש כולו לירושלים – לא רק כעיר, אלא כתודעה חיה ונושמת, המשלבת עבר, הווה ועתיד.
סדרת הסיורים חוזרת עם סיורים ארכיאולוגיים מיוחדים שמבטיחים הצצה מרגשת לעולמות עתיקים וסיפורים היסטוריים מרתקים.
יש כאן מישהו?
כיוון שלא בוצעה פעולה במשך זמן מה, תתרחש יציאה אוטומטית בעוד-03:00 דקות