מפעל סינון העפר מהר הבית

פרוייקט הסינון הוא מפעל ארכיאולוגי ייחודי, שנועד להציל מידע על תולדותיו של הר הבית. בשטח הר הבית לא נערכו מעולם כל חפירות ארכיאולוגיות מסודרות, ולא פורסמו ממנו כל קרמיקה או ממצאים אחרים. בקרב הצוות והמתנדבים, מלווה העבודה בתחושה שזו מלאכת קודש, שחייבת היתה להיעשות, לאור הנזקים בשטח ההר, שנגרמו על ידי הווקף המוסלמי בשנים האחרונות, ולאור המידע הזעום אודות ממצא ארכיאולוגי שמקורו בהר הבית – ליבה של ירושלים הקדומה.

מפעל סינון העפר מנוהל על ידי ד"ר גבריאל ברקאי ויצחק צויג, נעשה בחסותה המדעית של המחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, וממומן ומתופעל למן ספטמבר 2005 על ידי עמותת אלע"ד – אל עיר דוד. המפעל ממוקם בגן לאומי עמק צורים, באדיבותה של רשות הטבע והגנים. אל אתר הסינון הועברו עד כה כ-287 משאיות עפר, שנאסף מאתר השפיכה המרכזי בנחל קדרון וממתחם מע"ץ הישן ברח' הנביאים.

מפעל הסינון מעורר עניין ציבורי רב, ולאתר הסינון מגיעים חוקרים ואישים ומבקרים רבים, וכן נציגי אמצעי התקשורת הכתובה והאלקטרונית, מהארץ ומחוצה לה. העבודה נעשית ברובה על ידי מתנדבים, ועד עתה השתתפו במפעל למעלה מחמישים אלף איש. בין המתנדבים יש מבוגרים וגמלאים, סטודנטים ותלמידים, בחורי ישיבות ובנות אולפנות, חיילים, קבוצות, משפחות ובודדים מן הארץ ומחוץ לארץ. בין המשתתפים היו קבוצות של נכים ואף עוורים. לכל המשתתפים זוהי חוויה מרגשת המשלבת רכישת נסיון ארכיאולוגי יחיד במינו עם מפגש בלתי אמצעי עם ההיסטוריה של ירושלים והר-הבית. למפעל הסינון יש ערך מוסף חינוכי רב, בנוסף לערכו המחקרי- ארכיאולוגי

העפר שהוצא מהר הבית מקורו בארבעה ריכוזים נפרדים בשטח הר הבית:
א. מן הבור הגדול שחפרו אנשי התנועה האיסלמית בחזית הצפונית של אורוות שלמה בנובמבר 1999. במהלך חפירה זו נהרסו מבנים מהתקופה הערבית הקדומה ומימי הביניים שכוסו במילויים שהגיעו משטחים פנויים בהר הבית. מרבית העפר שבידינו מגיע ממקור זה.
ב. מעבודות הנמכת המפלס וניקויים שנעשו החל משנת 1996 בתוך המבנה התת- קרקעי של אורוות שלמה לצורך הקמת המסגד במקום (אל מצלה אל מרואני).
ג. מעבודות פילוס לצורך בניית הריצוף בדרום ובמזרח הר הבית. שטחים גדולים באותם אזורים רוצפו במהלך שנת 2000, תוך הנמכה של פני השטח בכ-50 ס"מ לכל היותר.
ד. עפר ופסולת בנייה שהובאו לדרום-מזרח הר הבית במהלך עבודות בינוי ושיפוצים שנעשו ברחבי ההר. עפר זה עשוי לבוא גם מפינוי ומניקוי של חללים תת-קרקעיים שונים בשטח ההר. עבודות שיפוץ אלה נערכו במשך שנים רבות במהלך המאה ה-20 ואף קודם לכן. בשנים האחרונות רוכז העפר מעבודות אלה בדרום-מזרח ההר באמצעות ציוד מכאני שמפעיל הווקף.

בכל ערימות העפר שהועברו לאתר הסינון נתגלו כמויות גדולות של קוביות זעירות של פסיפסי קיר (טסרות) עשויות זכוכית. רבות מהן נמצאו מוזהבות. הן שייכות לתקופה המוסלמית הקדומה (התקופה האומאיית). כמו- כן, נתגלו עשרות רבות של שברי אריחי קיר מעוטרים ומזוגגים מן התקופה העות'מאנית. מקורם של הטסרות והאריחים הוא מן העיטורים החיצוניים של בניין כיפת הסלע שבמרכז הר הבית, והם הגיעו לדרום- מזרח הר הבית במהלך עבודות שיפוץ שנערכו בבניין.

בשל אופיין של ערימות העפר שמקורו במילויים, יש בידינו רק פריטי ממצא זעיר, ואין כל כלים שלמים או קרמיקה המיועדת לרפאות. חלקים ארכיטקטוניים ואבני בניין הוצאו מן העפר על ידי הווקף במהלך עבודת הפינוי, לצורך שימוש חוזר, כך שיש בידינו רק מעט פריטים ארכיטקטוניים שנעלמו מעיניהם של אנשי הווקף. כל הממצא, כאמור, מקורו במילויים ולפיכך הוא אינו באתרו והוא חסר כל קונטקסט. לאור זאת התיארוך של הממצאים הוא על בסיס טיפולוגי בלבד.

עיקרם של הממצאים הם שברי החרסים, רובם קטנים, ורק כמחצית מהשפיות מזוהות ומאפשרות תיארוך. עד עתה העלו עבודות הסינון כשמונה אלפים סלי קרמיקה וכן, כשלושים אלף פריטי ממצא מסוגים שונים: שברי כלי אבן, שברי כלי זכוכית, חפצי מתכת ושברי מתכת, כ-3500 מטבעות עתיקים, תכשיטים מסוגים שונים ומחומרים שונים ומגוון עשיר של חרוזים, ראשי חצים, אבני קלע ופריטי נשק נוספים, תליונים, קמיעות, חותמות וטביעות חותם, משקולות מחומרים שונים, חפצים אישיים, כגון מקטרות חרס ומסרקות, כלי משחק וקוביות משחק, שיבוצים לעיטור מבנים ורהיטים, עשויים אבן, עצם וצדף. שברי צלמיות ופסלונים, וכן, חלקים ארכיטקטוניים – אבני פסיפס מעיטורי קירות ורצפות, אריחי ריצוף ואריחי קיר, קטעי טיח צבועים, שברי עמודים, בסיסים וכותרות, אבנים מעוטרות ומגוון רחב של פריטים נוספים. כמו כן, נאספו פריטים רבים של עצמות בעלי חיים, צדפות, קונכיות ומאובנים.

התקופות המיוצגות על ידי הממצאים מכסות טווח רחב – למן מספר קטן של כלי צור פרהיסטוריים ועד לימינו. רובם המכריע של הפריטים הם מתקופת הברזל ואילך. בין הממצאים ישנם רבים שזמנם אינו ידוע לנו, ולא מצאנו להם כל מקבילות מתוארכות. שני הרכיבים העיקריים של הממצא, שירכיבו את עיקרי הטבלאות הסטטיסטיות שיעידו על עוצמת ואופי הפעילות האנושית בהר הבית לאורך התקופות השונות, הם הקרמיקה והמטבעות; שכן אלה קיימים במספרים גדולים, וזמנם ניתן לקביעה במידה רבה של וודאות.
צבעו של העפר הוא אפור ברובו, שכן הוא מכיל אפר רב. פה ושם נמצאו בתוך העפר גם כיסים נקיים של אפר ושריפה. חלק מפריטי הממצא נמצאו שרופים. אלה מעידים ככל הנראה על מלחמות, ושריפה כתוצאה מהן. השריפה והחורבן המתועד של שנת 70 הוא מן הסתם מן המשפיעים הבולטים ביותר על תכולת האפר בעפר מהר הבית.
להלן יובא מבחר מן הממצאים המיוחדים שנחשפו במפעל הסינון, ובצידו יובאו גם כמה מסקנות ראשוניות הנובעות מהם.
לקריאת המאמר המלא לחץ כאן

למאמר המלא