במהלך סינון עפר מחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, נחשפה בולה שעליה כתוב שם העיר בכתב עברי קדום

ממצא עתיק ראשון המהווה הוכחה מוחשית לקיומה של העיר בית לחם, הנזכרת במקרא, נתגלה לאחרונה בירושלים.

במהלך סינון עפר ב"חוויה הארכיאולוגית" בגן לאומי עמק צורים, מחפירות ארכיאולוגיות הנערכות בבית המעיין שבעיר דוד, נמצאה בולה שגודלה כ- 1.5 ס"מ. בולה היא פיסה של טין, שחתמה מסמך או חפץ. בבולה הוטבע חותמו של שולח המסמך או החפץ, ושלמותה היתה ראיה לכך שהמסמך או החפץ לא נפתח ע"י מי שאינו מוסמך לכך.

על הבולה מופיעות שלוש שורות, בכתב עברי קדום:

בשבעת

בת לחם

[למל]ך

לדברי אלי שוקרון, מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, "נראה שבשנה השביעית למלך (לא ברור אם מדובר בחזקיהו, מנשה או יואשיהו), נשלח מבית לחם משלוח למלך בירושלים. הבולה שמצאנו שייכת לקבוצת הבולות ה"פיסקליות" -בולות מנהלתיות שחתמו משלוחי מס שהועברו למערכת המיסוי של ממלכת יהודה בסוף המאה השמינית והשביעית לפנה"ס. המס יכול היה להיות מועבר בצורת בצעי כסף או תוצרת חקלאית כקנקני יין או חיטים". שוקרון מדגיש, כי, "זוהי הפעם הראשונה שהשם בית לחם מופיע מחוץ למקרא, בכתובת מתקופת הבית הראשון, המוכיחה שבית לחם אכן הייתה עיר בממלכת יהודה – ואולי גם בתקופות קדומות יותר"

במקרא נזכרת בית לחם לראשונה כ"בית לחם אפרתא", שבדרך אליה מתה ונקברה רחל (בראשית לה', יט' ; מח', ז'). בבית לחם ישבו בני יהודה, ובתוכם גם משפחת בועז (מגילת רות).

גדולתה של בית לחם, ראשיתה עם משיחתו של דוד בן ישי למלך (שמואל א', טז').

עיר דוד – ירושלים הקדומה מזמינה את הקהל הרחב להשתתף ב"חוויה הארכיאולוגית" בעמק צורים ולהיות שותפים במציאת שרידים מרגשים נוספים. לפרטים נוספים לחצו

לכתבה המלאה באתר Ynet                                    לכתבה המלאה באתר הארץ

בולה עם הכיתוב בית לחם
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות

וידאו