תולדות מיפוי בית הקברות היהודי – חלק ג'

בריסק הוא הראשון שמיפה את בית הקברות היהודי ותיעד את כל מצבות הנקברים בשטח ההר. ר' אשר לייב בריסק נולד בירושלים בשנת 1872 לאביו דוד ולאמו רחל (ליפלא). אביו היה מראשוני העולים הפרושים שהתיישבו בצפת, ולאחר הרעש בשנת 1837 עלו לירושלים. אמו הייתה בת ר' מאיר אניקסטר שהיה נאמן החברה קדישא והתלמוד תורה בירושלים.

הוא למד בתלמוד תורה ובישיבת 'עץ חיים' ולאחר מכן עבד כמגיה בדפוס הרי"ד פרומקין בעל עיתון 'החבצלת'. ר' אשר לייב בריסק נמנה עם 'חובבי ציון' והתנועה הציונית, היה בקשרי ידידות עם משכילי ירושלים (בן יהודה, י.מ.פינס ועוד) שקד על הדבור העברי, קרא לבניו ובנותיו בשמות מקראיים (צפנת פענח, אליפלט, ציוני, קהלת, עברי, חוריה, רחל) והעניק להם חינוך עברי לאומי. הוא שלח ידו בכתיבה וחיבר את הספרים 'דברי קהלת', 'ספר היחס', 'מטעמים', 'שלשת אלפים משל' ו'בריח התיכון'. במלחמת העולם הראשונה גויס לפלוגת- עבודה צבאית בשם 'עמליה' במסגרת זו עמדו לשלחו לחזית מדבר באר שבע, אך הודות להשתדלות "טובי ירושלים" הושאר בעיר והועסק בניקוי סמטאות העיר העתיקה. תוך שרותו חלה ולאחר פטירתו נקבר בירושלים בד' כסלו תרע"ז (1916). עבודתו של ר' אשר לייב בריסק נעשתה מתוך דאגה עמוקה לגורל הקברים וכך הוא כותב: "וכן בינותי אני הצעיר בשדה הקברות העתיק אשר בירושלים ….כי בה"ק עתיק הוא מאד וכבר ראוי הוא להעתיק שרידי מצבות טרם יאכלם עש, יבלעם הזמן הבוגד השורר והשודד, ובכן קמתי אני עוד בראש שנת תר"ס יגעתי ומצאתי העתקתי כל המצבות, אף היותר נושנות הנשחתות והנרקבות, גיליתי האבודות, הצלתי הנטבעות וקבעתים בדפוס.." (חלקת מחוקק : הקדמה).

בשנת תר"ס החל מפעל חייו של ר' אשר לייב בריסק, את התאריך המדויק ציין בהקדמה לחוברת ד' : "זכר תחילת כל מעש אשר החילותי בעניי לעבור במלאכת העתקת המצבות העתיקות בהר הזיתים היה בחלקה זאת והייתה ההתחלה ביום הששי יום העשרים לח' טבת שנת התר"ס…." (שם: חוברת ד'). ר' אשר יצא מידי יום לבית הקברות רשם את נוסח המצבות שעל גבי כל הקברים, ערך וכתב אותם לפי סדר מיקומם על ההר, הוסיף הערות מפנקס החברה קדישא, וליד חכמי וצדיקי הדור הוסיף הארות משלו וצרף מה שנכתב אודותם מספרו של החיד"א 'שם הגדולים'. את החוברות פרסם בשם 'חלקת מחוקק'. ואלו דבריו שנכתבו בהקדמה לחוברת הראשונה שיצאה לאור: "הדור אתם ראו! הנני מגיש לפניכם גיליון ראשון בכורי פרי עמלי אשר יגעתי והעתקתי, חמדה גנוזה חלקת שדה הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם, בו תמצאו ציוני קברות שרי התורה ישישה ובחוריה, קברות ראשי ירושלים, חכמיה ופרנסיה, קברות עומדי בפרץ מגדל ומעוז, בו ימצא כל איש קברות אבותיו מיודעיו אנשי משפחתו, מסודר הוא בסדר נכון, כל חלקה לגבוליה ושורות קבריה כל ציון וטורי חרוזיו. והנה כי יען הדפסת כל הספר יעלה לסך עצום מאד ע"כ חילקתיו לחוברות כל חלקה גדולה במחברת לבד. (שם: חוברת ב').

לפרסום החוברות השיג את הסכמת הממונים הספרדיים משה נבון ודוד אלקלעי, וכן את גבאי החברה קדישא של העדה האשכנזית.8 לאות הערכה על מפעלו הוענק לו על ידי ה'חברה למען היהדות בברלין' פרס בסך מאה מרק. היה בכוונתו להוציא לאור 160 מחברות ב40 חוברות, אך הוא זכה להדפיס 20 מחברות בלבד. המחברות הכילו את רישומי המצבות של חלקת קבר זכריה, חלקת 'קהל חסידים' מבית העלמין של העדה הספרדית, ו'הגוש הישן' של בית העלמין של הפרושים. בסה"כ מיפה ר' אשר 8100 מצבות. החוברות שפרסם במהלך שנות עבודתו נאספו על ידי מועצת בתי העלמין ויצאו לאור בספר אחד בשם 'חלקת מחוקק' ספר המשמש כלי בסיסי במיפוי בית הקברות.

רמי יזרעאל

החוקר רמי יזרעאל הוא הראשון שתיעד, סקר ומיפה את בית הקברות היהודי בהר הזיתים לאחר ההרס בימי השלטון הירדני. רמי נולד בפתח תקווה בשנת 1944 כבנם הבכור של אברהם רובק ושרה לבית דנציגר. בגיל 17 הצטרף לקבוץ גבעת עוז (1965-1961), עבר לקבוץ נחשון (1969-1965) עבד בפלחה ושילב את עבודתו בחקר ידיעת הארץ. בשנת 1969 הצטרף לצוות בית ספר שדה הר גילה. 12 שנה עבד ב'יד יצחק בן צבי' בתפקידים שונים ומגוונים. במהלך מחקריו על הרובע היהודי נעזר בארכיון היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון, היכרות זו קשרה אותו ליחידה ועד היום, יותר מעשרים שנה, הוא עוסק בגילוי נעדרי חללי מלחמת העצמאות, בעבודה זו הוא רואה את גולת הכותרת של עבודתו (שילר 2004).

באמצע שנות התשעים סקר יזרעאל את בית העלמין העתיק שבצפת ותעד כ-2500 מצבות. הסקר הסתיים כשאזל התקציב ולדבריו של רמי "מצפת נבנה הר הזיתים", – הניסיון בצפת הוביל אותו למשימה החשובה של מיפוי בית הקברות העתיק שבהר הזיתים. עבודתו של רמי בבית הקברות בהר הזיתים נעשתה מטעם החברה לפתוח מזרח ירושלים (פמ"י). הוא עבד בשיתוף פעולה עם היו"ר עו"ד אמנון לורך, המנכ"ל יואל מרינוב והמשנה למנכ"ל שרה מלכה שהעניקו לו תמיכה לאורך כל הדרך. רמי חש שהוטלה עליו "אחריות היסטורית" לכן פעל מתוך דחיפות ומחויבות. במשך שלש שנים שוטט רמי לבדו בשטח בליווי מאבטח ששימש גם כצלמו האישי כשבידו צילום אוויר שקיבל ממועצת בתי העלמין היהודים. הוא איתר מצבות מהמאות ה-17 וה-18 ובעיקר מהמאה ה-19 וצילם את כולן במקומן. כבר בשלב מוקדם של העבודה ידע שהתוצר הסופי יהיה 'מדריך הר הזיתים', לכן הכין תוך כדי עבודה סדרת מסלולים ולבדו החליט מי מהדמויות יכנסו ל'פנתיאון' שבספרו.