האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן זצ"ל מלעלוב
האדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן זצ"ל מלעלוב, צילום: פניני עין חמד

נולד בין חומותיה של ירושלים העתיקה בחודש כסליו ה'תרס"ג (1902 .(עוד מנעוריו ניכר כעובד ה' מופלא. בצעירותו כבר ניכרו בו סימני קדושה וטהרה. למד בישיבה בקרקוב. בגיל 15 ,היה מקיץ בחצות הלילה, הולך להיטהר במקווה ומחיש צעדיו אל הכותל המערבי, שהיה סמוך כאמור למקום מגוריו, כדי לערוך תיקון חצות. בגיל 17 הוסמך להוראה ע"י רבני ירושלים, אך הוא סירב להתהדר בכתרה של תורה, והסתיר את ידיעותיו הרבות, מפני הסביבה.

לאחר הסתלקות אביו בשנת ה'תר"צ (1929 (מונה ע"י רוב חסידי לעלוב כאדמו"ר השישי בשושלת לעלוב, לעת זקנותו היה גם לאדמו"ר של פלג זקני חסידי קרלין (פינסק-קארלין). חייו היו רוויי ייסורים ומכאובים. בתחילה קבע את מושבו בתל אביב ולאחר שנים העביר את חצר החסידות לשיכון ה' בבני ברק. ענוותן. אלפים שחרו לפתחו ונושעו. בעל רוח הקודש. מקובל. מלומד בניסים. התפרסם כפועל ישועות. נפטר ב – כ"ד טבת ה'תשמ"ז (1987 .(חי כ-85 שנים. ציונו בהר-הזיתים, לצד אביו.

סבא: אדמו"ר רבי דוד צבי שלמה (ר' דוד'ל, מצד אביו). אביו: אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע. אמו: מרת חנה רייצא. אשתו: מרת עטיל (אחותו החורגת מאשת אביו בזיווג שני מרת פייגא רבקה). בניו: אדמו"ר רבי אברהם שלמה (בירושלים), אדמו"ר רבי אלטר אלעזר מנחם (בבני ברק), אדמו"ר רבי ישכר דוב (אדמו"ר מלעלוב-פיעטרקוב ובית מדרשו בירושלים), אדמו"ר רבי פינחס יצחק (אדמו"ר מלעלוב-ניקלשבורג ובית מדרשו בירושלים), אדמו"ר רבי שמעון נתן נטע (בבית מדרש אביו בשיכון ה' בני-ברק), ר' דוד צבי ישראל ור' שמואל שמעלקא (שניהם סירבו לכהן באדמו"רות). חתניו: האדמו"ר ר' יעקב אשר קאפף (האדמו"ר מבראנוביץ'-לעלוב), האדמו"ר ר' שמואל צבי רוזנפלד (האדמו"ר מלעלוב-קרלין, ובית מדרשו ברחוב מלאכי בבני ברק). מספריו: • ברכת משה

סיפר ר' אליעזר לאנדא נס גדול , שהתרחש עם בנו. הדבר היה , כששידך את בנו בחו"ל, ולפני החתונה קיבל החתן שיתוק ברגלו רח"ל, ולא יכול היה להלך על רגליו. נכנס ר' אליעזר לרבינו הקדוש ושאלו: האם יש לבטל השידוך כי רחמנות על בת ישראל, אך הרבי אמר לו לעשות את כל ההכנות הדרושות לחתונה, ולהדפיס הזמנות, הכל כמו שנהוג. כשעלה החתן למטוס לנסוע לחתונה , עדיין לא יכול היה להלך ברגליו והוצרכו להסיעו בעגלת נכים. והנה , כשהמטוס נחת , והחתן היה צריך לרדת מהמטוס קם ִ על רגליו והתחיל להלך כאחד האדם, והחתונה התקיימה בע ,תה והחתונה התקיימה בעיתה ובזמנה והכל בא על מקומו בשלום.

בת"ת דערלוי למד ילד קטן , שלפתע החל לחוש בראשו כאבים חזקים והלכו עמו לרופאים ועשו לו צילומים, וראו , שיש לו גידול במוח רח"ל. וציוו הרופאים לעשות לו ניתוח מידי , מכיוון שמדובר בסכנת נפשות ממש. מאורע זה התרחש בתקופת חוליו של רבנו אז , והיה קשה להיכנס אליו, אך אחר השתדלויות הצליחו להתקבל אצלו ונכנסו אליו באמצע הלילה וציווה, כדרכו בקודש, לתת איזה סכום כסף לצדקה, והוסיף , ישי קחו גוי וימכרו לו את הגידול, ואכן מצאו ,גוי שהסכים לקבל את הכסף בעבור זה, וכעבור ימים אחדים הגיע הילד לת"ת , כשהוא בריא ושלם כאחד האדם ללא שום כאב.

בתאריך ה בסיוון ה'תשמ"א (1891 (בסייעתא-דשמייא הצליח חיל האוויר הישראלי להשמיד את הכור הגרעיני בעיראק, במבצע שנקרא "מבצע עופרה" או "מבצע תמוז". (מדובר בטיסה של שמונה מטוסים במרחק של כ-100,1 ק"מ מעל ערב הסעודית והפצצת הכור הגרעיני). ממשלת ישראל החליטה להפציץ את הכור הגרעיני זמן קצר לפני הפעלתו. רבים לא יודעים על הדרמה , שהתרחשה מאחורי הקלעים, למרות כל ההכנות המדוקדקות, ראש הממשלה דאז לא היה משוכנע עד הרגע האחרון , אם לבצע את הפעולה, הוא חשש מאד לגורל הטייסים, שהייתה סכנה גדולה מאד , שאיזה מטוס יופל בשטח אויב, וכן מתגובות העולם על הפעולה.

הפעולה תוכננה להתבצע בליל חג השבועות באותה שנה, ושעות ספורות לפני המבצע עדיין היו בליבו ספקות גדולים , האם לתת אישור למבצע או לא. מובן , שפעולה זו הייתה הסוד השמור ביותר במדינה, שרק מעטים המעורבים ישירות במבצע ידעו עליו. בערב חג השבועות פנה הרבי מלעלוב רבי משה מרדכי בידרמן לעוזרו האישי ושלח אותו להיפגש באופן דחוף עם יחיאל קדישאי , שהיה ראש לשכת ראש הממשלה, ומסר לו לומר את המילים הללו, "תמסור לראש- הממשלה, אל תחשוש מלעשות את המבצע, המבצע יצליח למעלה מהמשוער, ואף אחד לא יי פגע, לא המבצעים ולא מדינת ישראל, אני מבטיח ולוקח את העניין על אחריותי".

עוזרו של הרבי , אפילו שלא ידע במה מדובר , ביצע את שליחותו, ומסר את הדברים הללו כלשונם ליחיאל קדישאי, שנדהם כיצד הרבי, יודע על הדבר שהוא הסוד השמור ביותר במדינה, וכמובן מיהר למסור את הדברים לראש-הממשלה , שאישר את המבצע, שאכן הצליח למעלה מהמשוער.

ראש-הממשלה סיפר יותר מאוחר למקורביו, שאכן השליחות המופלאה של הרבי היא זו , ששכנעה אותו ונתנה לו את הביטחון לאשר את המבצע, הרבי מלעלוב אמר לחסידיו מיד לאחר שהופצץ הכור, "לקחתי על עצמי יותר מדי כדי שהעניין יצליח", ותוך פחות מיממה לקה הרבי באירוע מוחי, שנפטר ממנו זמן קצר לאחר מכן.

באחת הפעמים שבהן התפלל רבינו ליד שריד מקדשינו הכותל המערבי. בעיצומה של תפילתו, התקדרו השמים בעבים והחל יורד גשם זלעפות. מיהרו לגונן עליו במטריה. הדי הרעמים והבזקי הברקים נשמעו ונראו. לאחר דקות ארוכות שכך הגשם והמטריה קופלה. דקות מספר לאחר מכן הצדיק סיים את תפילתו ופנה ללכת לדרכו. לפתע הבחין בשלוליות שלרגליו ותמה: מהיכן המים הגיעו?!