הסל ריק
לעגלת הקניות
במונומנט זה הושקע מאמץ תכנוני וביצועי רב. גם המיקום המיוחד והקרבה היתרה להר-הבית מחייבים להניח כי הנקברים במקום היו בעלי מעמד נעלה ומיוחד. יד אבשלום הוא הקרוב ביותר להר-הבית מכל הקברים של ימי הבית השני, שמהם ידועים לנו עד עתה למעלה מאלף. כבר הנוסעים ועולי הרגל הקדומים לא ראו באופייה המיוחד של מצבת יד אבשלום אפשרות אחרת מלבד ייחוסה לקבורה מלכותית. לאור זאת הם זיהו את המקום כקברם של אבשלום או של יהושפט וחזקיהו.
“קברי המלכים” שמצפון לירושלים, הם קבריה של משפחת מלכי חדייב (אדיאבנה), מצפון מסופוטמיה, שבראשה עמדה המלכה הלני. מתחם קבורה מלכותי מפואר זה הנזכר במקורות הקדומים, כלל בין השאר שלושה מבנים דמויי פירמידות שעליהם מעיד יוסף בן מתתיהו (קדמוניות כ, 95). כמה אבנים מעובדות שנמצאו במקום בידי קונרד שיק מרמזות לדעת מקסימיליאן כהן שלפירמידות אלה היה גג חרוטי קעור דומה לזה של יד אבשלום (כהן 1947 : 74-79). זמנה של המצבה המפוארת של קברי המלכים הוא סביב אמצע המאה הראשונה לסה”נ, כזמנה של יד אבשלום. הקבורה בקברי המלכים היתה בארונות ניידים עשויים אבן שאחד מהם נשא כתובת מלכותית של מלכה בשם צדן (או צדה) (פרסטר 2013 :265).
הקבר הידוע ביותר בפטרה, בירת הנבטים, מצוי בכניסה לאתר, ומכונה “ח’זנת פרעון” – אוצר פרעה. למצבה זו החצובה מן הסלע האדמדם של פטרה, יש חזית מפוארת, העשוייה בדמות חזית של מקדש רומי בעל שישה עמודים, כשמעל לגמלון נחצב מבנה עגול (תולוס) מוקף עמודים בעל גג חרוטי קעור. מעליו נחצבו כותרת קורינתית ואורנה (עיטור דמוי כד קבורה לאפר המתים). גם קבר הדיר בפטרה (מס’ 462) עשוי במתכונת דומה, ובקומתו השנייה הוא כולל תולוס שמעליו יש אפריז דורי עם מגנים עגולים במטופות, שמעליו מתנוסס גג חרוטי קעור שבראשו כותרת נבטית ומעליה אורנה. שתי מצבות קבורה אלה של פטרה תוארכו בידי החוקרים.
למאה הראשונה לסה”נ. חוקרים רבים סברו, בצדק, שהמועמדים להיות בעליהם של קברים מפוארים אלה הם מלכי הנבטים חרתת הרביעי (9 לפסה”נ – 40 לסה”נ) ורבאל השני (70-106 לסה”נ). הקשרים הצורניים והסגנוניים בין הקברים המפוארים בפטרה לבין יד אבשלום הם רבים ובולטים, ורבים עסקו בהם. קשרים אלה מעידים על השראה ארכיטקטונית משותפת שמקורה אולי באלכסנדריה שבמצרים.
המקבילה הנאה ביותר למצבת יד אבשלום היא המאוזוליאון המפואר של הורדוס מלך יהודה שנתגלה ב-2007 בידי אהוד נצר בהרודיון. אהוד נצר נהרג בתאונה מצערת בסמוך לקברו של הורדוס ב-2010 .קברו של הורדוס בהרודיון ממוקם כמו יד אבשלום במיקום מובחר – על המדרון הצפוני של ההר, שנצפה מכיוון ירושלים. הקבר שבנה לעצמו הורדוס, זמן קצר לפני מותו (בשנת 4 לפנה”ס), ניצב שם במשך כשבעים שנה, עד שנהרס לחלוטין ונופץ לרסיסים בידי הקנאים בימי המרד הגדול נגד רומי בשנות ה-60 של המאה הראשונה לסה”נ. המסד של מצבת קבר הורדוס נשתמר, ואילו החלקים של מבנה-העל, שפוזרו סביבו אפשרו לרחל צ’אצ’י, מצוותו של נצר, לשחזר את מבנה הקבורה שעמד מעליו (צ’אצ’י 2013 :254-259).
המבנה של קבר הורדוס כלל חמישה חלקים: מסד (פודיום) מדורג מוגבה; קומת אמצע מרובעת עם עמודים דוריים שמעליהם אפריז דורי עם מטופות וטריגליפים; קומה שנייה עגולה (תולוס) עם 18 עמודים יוניים; גג חרוטי קעור עם שש אורנות סביב כרכובו. כותרת קורינתית ואורנה בראש הגג החרוטי.
גובהו הכולל של המונומנט של קבר הורדוס הגיע כנראה לכ-25 מ’, בדומה לסדר הגודל של הגובה של יד אבשלום.
קבר הורדוס היה מבנה מפואר שהושקע מאמץ רב בתכנונו וביצועו. הוא היה בנוי אבנים קשות מסוג מֶלֶכֶּה שנחצבו במרחק רב מאתר הבנייה. מראה מבנה הקבר שוחזר, כאמור, במלואו על-ידי צוותו של נצר לפי החלקים הארכיטקטוניים שנתגלו בסביבתו.
מן השברים שנמצאו באתר שוחזרו גם שלושה ארונות אבן (סרקופאגים), שהיו במקורם בתוך מבנה הקבר. מהם אחד העשוי אבן גיר אדמדמה קשה (מיזי אחמר), שיוחס להורדוס (פרסטר 2013 :265-275). חלקים מקבר הורדוס הובאו לאחרונה למוזיאון ישראל, ושם גם שוחזר התולוס, שבו היה חדר הקבורה, בתערוכה מיוחדת שהוקדשה לדרכו האחרונה של הורדוס. כמו כן שוחזר בתערוכה חלק מן הגג החרוטי הקעור של הקבר מן האבנים המקוריות עם אחת האורנות והתושבת שלה (נצר ואח’ 2013 :244-252).
לפי השיחזור המוצע, חדר הקבורה של הורדוס היה בקומת התולוס העגולה שמוקמה מעל הקומה המרובעת. הקבורה היתה בחדר העגול שהיה מקורה בכיפה. הגישה אל חדר הקבורה היתה נסתרת ונועדה להקשות על שודדים, והיא היתה כנראה בעזרת פיגום עץ זמני, שפורק לאחר הקבורה. נצר וצוותו שיחזרו פתח גם בקומה התחתונה של המאוזוליאון. לדעתי המקום הכיל רק חדר קבורה יחיד בקומה העליונה ובו הונחו שלושת הארונות. לפי תפיסתי החלק התחתון היה אטום, בנוי וממולא ללא כל חלל או פתח, בדומה ליד אבשלום ובדומה לרבים מן המגדלים של הורדוס שבסיסם היה אטום וממולא. כך היה במגדלי המצודה במגדל דוד, וגם במגדל הצפוני העגול של ארמון מבצר ההר בהרודיון ובאתרים נוספים.
במאוזוליאון של קבר הורדוס מיוצגים שלושת המערכים של הארכיטקטורה היוונית הקלאסית: הדורי, היוני, והקורינתי, המופיעים בהתאמה זה מעל זה, כשבראש המונומנט ניצבה כותרת קורינתית בודדת. בשיחזור הקבר בולטות חריגות מן המקובל בבנייה הקלאסית, כשהפרט הברור ביותר הוא הופעתם של בסיסים לעמודים הדוריים שבקומה המרובעת התחתונה, בעוד שלפי המערך הדורי על העמודים להיות חסרי בסיסים והצבתם היתה ישירות על-גבי המסד. לאחר גילוי קברו של הורדוס בהרודיון היה ברור ומובן שהמקבילה הקרובה ביותר למאוזוליאון של הורדוס היא מצבת יד אבשלום בירושלים.
המבנה בהרודיון שזוהה כקבר הורדוס וגם ארונות הקבורה שהיו בתוכו הם חסרי כתובות. זהו קבר אנונימי אך העדות הנסיבתית ברורה. הורדוס נקבר בהרודיון לפי כתביו של יוסף בן מתתיהו (קדמוניות יז, 196-199). באתר ידוע מקום קבורה אחד בלבד, ומלבד הורדוס אין כל מועמד אחר שיכול היה להיקבר במקום. זאת ועוד, אופיו המונומנטאלי של המאוזוליאון מתאים אך ורק לקבורה מלכותית. מן הראוי לציין שיוסף בן מתתיהו אינו מזכיר ואינו מתאר את קברו של הורדוס, אלא רק מתאר את הלווייתו וקבורתו בהרודיון. אך עם זאת, זיהוי הקבר והנקבר בו, נתקבלו במחקר, ומקובלים על רוב החוקרים.
לאור המקבילות שצוינו כאן, ולאור מקבילות נוספות בעולם הרומי, נראה שהמונומנט של יד אבשלום שימש אף הוא לקבורה מלכותית.
