הסל ריק
לעגלת הקניות
דרישת שלום ארכיאולוגית מבוני הכותל? עדות ארכיאולוגית ראשונה לעבודות בניית הכותל המערבי נמצאה למרגלות הר הבית. מדובר באזמל סיתות ששימש את הבנאים שהקימו את המבנה המונומנטאלי של הכותל המערבי, בסוף תקופת בית שני.
האזמל, שגודלו כ-15 ס"מ, נמצא בחפירה שנערכה בשנה שעברה בחפירות המסד התחתון של הכותל המערבי, סמוך ל"קשת רובינזון" הנמצאת מדרום לכותל המערבי. אזור החפירה הינו מתחת למפלס הרחוב הראשי של ירושלים בתקופת הבית השני, ובעומק של כ-5-6 מטר מתחת למפלס הרחוב.
כלי החציבה עשוי מברזל, והוא התגלה צמוד לפני אבני הכותל בתוך פסולת חציבה. הפסולת הגיעה מאבני הכותל בזמן סיתות האבנים לצורך מראם הסופי, – סיתות שוליים מושלם. בראשו של האזמל מעין "פטרייה" גדולה שנוצרה כתוצאה מהכשת הפטיש על האזמל בזמן סיתות אבני הכותל. הוא נפל, ככל הנראה, מידיו של אחד הבנאים בזמן עבודות הסיתות. הבנאי לא טרח לרדת מהפיגומים הגבוהים בכדי להשיב אותו.
על גובהם של הכתלים ועל העומק שאליו ייתכן שנפל האזמל, ניתן ללמוד מספרו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו "תולדות מלחמת היהודים ברומאים". בתיאור בניית מתחם הר הבית כותב בן מתתיהו כי "במקום שבו נבנו קירות התמך מן העומק הרב ביותר, הגיע גובהם לשלוש מאות אמה ובמקומות אחדים אף לגובה רב מזה".
את האזמל חשף הארכיאולוג אלי שוקרון, שניהל את החפירות באתר מטעם רשות העתיקות. לדבריו, האזמל מתוארך לזמן שבו בנו את הכותל. הוא ציין כי זו לראשונה אחרי 2,000 שנה, שאפשר לגעת בכלי עבודה ששימש את הבנאים בכותל.
"אנחנו מתייחסים היום לאבנים. הן קדושות. נוגעים בהן, מנשקים אותן ושמים בהן פתקאות. היום בפעם הראשונה אנחנו יכולים כמעט 'לגעת' בפועלים האלה שחצבו אותן ובנו את הכותל הזה. עד עכשיו אף אחד לא מצא כלי שאפשר לייחסו לפועלים שבנו את האבנים האלו, ששמו אותן במקומן. לכן המשמעות במציאת הכלי הזה מאד גדולה", אמר.
האזמל נמצא בתוך שכבה של פסולת חציבה שנערמה כתוצאה מסיתות של אבני הכותל. "ישנו תהליך של בניה", הסביר שוקרון, "ראשית מביאים את האבנים מאתרי החציבה. שמים אותן במקום. מתאימים אותן ואז מסתתים את פני האבן. לשם כך הם השתמשו בכלי הזה".
לדברי שוקרון, זו גם פעם ראשונה אחרי למעלה ממאה שנות מחקר ארכיאולוגי סביב הר הבית, שנמצא כלי של הבנאים. עד כה מעולם לא מצאו את הכלים של הבנאים שבנו את קירות הכותל המערבי. יוסף בן מתתיהו מספר, כי הורדוס הכשיר עשרת אלפים עובדים כדי שיבנו את בית המקדש, המבנה המפואר ביותר באותה תקופה. עוד הוא מספר, כי בתקופת אגריפס השני, נינו של הורדוס, נשארו 18 אלף פועלים מובטלים לאחר שעבודות הבניה הסתיימו. "זה היה אזור של פועלים. של בנאים. ועתה לראשונה יש לנו עדות לכך", אמר.
(מתוך כתבה שפורסמה באתר NRG)
