עתיק ומסתורי: בית העלמין סמבוסקי בהר ציון

בית העלמין סמבוסקי ממוקם בצלעו המזרחית של הר ציון, ממש מעל גיא בן הינום. במשך מאות שנים הוא שימש לקבורת עניי ירושלים שידם לא הייתה משגת לקניית חלקת קבר בהר הזיתים.

תחילתו של בית העלמין סמבוסקי אינו ידוע. קושאנים או ממצאים חד-משמעיים המצביעים על רכישת השטח ותחילת הקבורה בו אין בנמצא, ונסיבות הקמתו אינן ברורות. מה שכן ידוע הוא שישנן עדויות בנות מאות שנים המתייחסות לקיומו של בית העלמין, ומדובר במקום שבו נקברו בעיקר עניי וגלמודי העיר חסרי האמצעים.

"ישן מימי קדמונים"

עדות ראשונה לקיומו של בית עלמין יהודי בהר ציון אנו מוצאים בדבריו של ר' מרדכי מרויסטיץ שהגיע ממורביה לירושלים בשנת 1616. ר' גדליה מסימיאטיץ, נוסע אחר שהגיע אחריו בשנת 1700, מספר על בית קברות "ישן מימי קדמונים" שנמצא בדרומה של ירושלים ובו מערות. ככל הנראה מדובר בסמבוסקי, שכן לא נמצא בית קברות אחר בדרומה של ירושלים העתיקה שבו מצויות מערות.

אחד ממקימי פתח תקווה, ר' אריה לייב פרומקין, התגורר תקופה מסוימת בירושלים והתוודע לקיומו של הסמבוסקי. בספרו הוא ציין כי חלק מהקברים בבית הקברות לא ניתנים לזיהוי מכיוון שאין עליהם שום ציון, מה שהקשה עליו לדעת כמה עתיק המקום. עם זאת, הוא סיפר כי הקבר העתיק ביותר שכן זוהה הוא קברו של הישיש משה בן יקיר שנפטר בשנת 1637.

לאחר מלחמת ששת הימים נמצאו בסמבוסקי מצבות נוספות שצוין עליהן תאריך, העתיקות שבהן מגיעות לשנים 1785 ו-1792. עדויות אלה מלמדות כי קבורה יהודית בהר ציון הייתה קיימת ככל הנראה לפחות החל מהמאה ה-17 ובאופן ודאי במאה ה-18, עוד שהאזור היה מחוץ לתחומיה המוגדרים של העיר.

עשרות שנים של הזנחה מתמשכת

בדוחות של ועד העדה הספרדית בימי המנדט הבריטי ניתן למצוא עדויות להזנחה קשה של בית העלמין, במיוחד לאחר מאורעות תרפ"ט (1929). מצבות רבות נהרסו ותושבי האזור השתמשו באבני המצבות לבניית גדרות ובתים.

גם בתקופת השלטון הירדני נמשכה השחתת בית הקברות, ומצבות רבות שימשו את הצבא הירדני לאבני בניין. תושבי האזור המשיכו להשתמש בשטח כקיצור דרך לבתיהם, תוך רמיסת כבוד המתים הקבורים במקום.

לאחר מלחמת ששת הימים הועבר בית העלמין סמבוסקי לאחריות משפטית של האפוטרופוס הכללי. למרבה הצער, בשל שינויים שונים במרחב, מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת החלו פלישות רבות לשטח בית הקברות. בין היתר, תושבי האזור החלו להשתמש בו לחניה, הוקמו בו משחטות רכב ואורוות סוסים, דרכים נפרצו, מבנים בלתי חוקיים הוקמו, וההזנחה נמשכה ביתר שאת.

פתח לתקווה: מאמצי שיקום נרחבים

החל מהעשור הראשון של שנות האלפיים נעשו פעולות נרחבות לשיקום בית העלמין בכמה הזדמנויות, אך עדיין לא נעצרה ההזנחה במקום.

התפנית קרתה לפני כשנתיים וחצי כאשר עיר דוד הצטרפה למאמצי השיקום, והחלה בפעולות לשיפור פני המקום יחד עם עיריית ירושלים, משרד ירושלים ומסורת ישראל, החברה קדישא הספרדית, האפוטרופוס הכללי. בין היתר דאגה עיר דוד לפינוי פסולת בניין, פינוי סדיר של האשפה מן המקום, ניקוי השטח באופן יסודי, גידור מסודר של בית הקברות, איסוף ושיקום מצבות פזורות בשטח, הצבת אבני מצבה חדשות לסימון בית הקברות וביצוע עבודות תימוך הנדסיות.

ההכרה בחשיבותו של בית העלמין סמבוסקי ובחשיבותן של העבודות לשיקומו הגיעו לשיאן בפברואר 2023: בפעם הראשונה מאז קום המדינה נערך במקום טקס אזכרה ממלכתי לזכרם של הנפטרים האלמונים שנקברו במקום. הטקס התקיים במעמד שר ירושלים ומסורת וראש העיר ירושלים, בהשתתפות מאות אנשים.

ראוי לציון שמו של דורון הרצוג ז"ל, מורה דרך וחוקר ירושלים שבמשך עשרות שנים פעל כמעט לבדו על מנת לשקם את בית הקברות.