לבעיית מקום קבריהם של מלכי בית דוד האחרונים

מכל מבניי הפאר של ירושלים בימי הבית הראשון מתוארים במקרא במפורט רק בית המקדש וארמון המלך. אתר מלכותי מפואר נוסף, נזכר פעמים אחדות אך ללא פירוט על אודות מיקומו וללא תיאור אדריכלי, הוא מקום קבורתם של המלכים. בית המקדש, הארמון וקבריי המלכים הלהיבו את דמיונם של חוקרי ירושלים עוד בראשיתו של המחקר המודרני. בחיפושינו אחר מידע על המקדש ועל ארמון המלכים, אנו נאלצים להסתפק על המסופר במקרא ובהשפעות אדריכליות עם שרידי מבנים דומים בארצות שכנות ובאתרים אחרים בני אותה תקופה; מיקומם בהר הבית ובשיפוליו לא הותיר אפשרויות נרחבות לארכיאולוגיה המודרנית. כמה חוקרים בני המאה ה 19- והמאה ה 20- , הציבו לעצמם את גילויי קברי המלכים כמטרת חפירותיהם: דה-סוסי ( 1863 ), גוטה ( 1881 ), בליס ודיקי (בעקבות קלרמון-גאנו, 1894-1897 ) ווייל ( 1913-1914 ). המחקרים המפורטים על מיקומם של קבריי מלכי יהודה (של ונסאן, סימונס, ייבין, ואחרים) התבססו בעיקר על המקורות הכתובים. עתה לאור המחקר האינטנסיבי בירושלים, בייחוד מאז מלחמת ששת הימים, ולאחר מאה שנות מחקר ארכיאולוגי בעיר, דומה, כי ניתן לנצל גם מידע מן החפירות לעיון מחודש בנושא.