התגלתה טביעת החותם של המלך חזקיהו

טביעת החותם ("בולה") של המלך חזקיהו (727 – 698 לפני הספירה) התגלתה בחפירות בראשות ד"ר אילת מזר בעפל, שלמרגלות הכותל הדרומי של מתחם הר הבית.

הטביעה אובלית, בגודל 9.7X 8.6 מ"מ, הוטבעה על גבי טין רך (בולה) בגודל 13X12 מ"מ ועובי כ 3 מ"מ. במקור, הבולה חתמה מסמך שנכתב על פפירוס ונשמר מגולגל וקשור בחוטים דקים, שאת הסימנים שלהם רואים בגב הבולה סביב הטביעה ישנו שקע שהותירה מסגרת הטבעת שבתוכה שובץ החותם. על הטביעה מופיעה כתובת בעברית עתיקה: "לחזקיהו [בן] אחז מלך יהדה", וסמל שמש עם כנפיים נטויות מטה ושני סמלי ענח' (סמל החיים).

לדברי ד"ר אילת מזר "למרות שטביעות חותם עם שמו של חזקיהו כבר נודעו בשוק העתיקות מאז שנות התשעים של המאה הקודמת, בחלקן עם סמל חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת וחלקן עם סמל שמש מכונפת, זו הפעם הראשונה שטביעת חותם של מלך מישראל או מיהודה נמצאה בחפירות ארכאולוגיות מדעיות".

הנשיא ראובן (רובי) ריבלין שעודכן בדבר הממצא הנדיר והמיוחד, ביקש לראותו במו עיניו ונסע אל האתר ב"ארמון המלך דוד" בגן הלאומי עיר דוד שליד הכותל, בתום פגישת העבודה האחרונה במשכנו היום.

"זוהי תגלית מסעירה," אמר הנשיא, "היא מרגשת אותי במיוחד כירושלמי בן ירושלמים."

הנשיא הוסיף: "זכינו לחזות בירושלים בירתנו, בימים ההם-בזמן הזה. ההיסטוריה של העיר מורכבת מתגליות שכאלה, שעמדו במבחן ההיסטוריה, שמוכיחות לעולם כולו כי רק פה יכולנו לבנות את ביתנו. גילוי שכזה מחזק את תחושת השייכות שלנו אל בני עמנו שחיו כאן לפני שנים רבות," אמר הנשיא.

"הממצא המרגש שנחשף היום על ידי ד"ר אילת מזר, מחבר אותנו לשורשים הקדומים של העם היהודי בירושלים כבר בימי בית המקדש הראשון לפני 3000 שנה".

כך אמר מנכ"ל עמותת אלע"ד- אל עיר דוד, דודלה בארי "מאות אלפי המבקרים שמגיעים מידי שנה לעיר דוד, צועדים בנקבת חזקיה, ונהנים ממימי בריכת השילוח הקרירים, מקבלים היום יחד על כל עם ישראל דרישת שלום מרגשת מחזקיהו המלך".
הסמלים המופיעים על טביעת החותם מהעפל מעידים שנעשה בערוב ימיו של חזקיהו, כאשר סמלי השלטון הממלכתי-מנהלי וסמלו האישי של המלך השתנו מדגם חרפושית (חיפושית זבל) מכונפת, סמל לעצמה ושלטון, שרווח במזרח הקרוב הקדום, לדגם שמש מכונפת, סמל המדגיש את החסות האלוהית המקנה לשלטון את עצמתו, שרווח גם כן במזרח הקרוב הקדום ואף שימש כסמל השלטון למלכי אשור.

ניתן לשער שחזקיהו עשה את השינוי בסמלים משתי סיבות עיקריות. האחת היא ההשפעה האשורית, כאשר חש מספיק חזק כדי להדגיש את ריבונותו המדינית, והשנייה נבעה מהכרתו הגוברת במשמעותה של חסות אלוהי ישראל על שלטונו. בעוד שעל הסמל הממלכתי-מנהלי, הטבוע על גבי הקנקנים של המלך, השתנה הסמל לדגם שמש עם כנפיים פרושות לצדדים, הרי שעל הסמל האישי שלו טבע חזקיהו שמש עם כנפיים נוטות מטה כמגוננות ובקצה כל כנף סמל החיים. תוספת מיוחדת זו של סמל החיים מחזקת את ההשערה ששינוי הדגם בסמלו האישי של המלך נעשה לאחר שחזקיהו הבריא ממחלת השחין שאיימה על חייו ומשמעות סמל החיים נעשתה מוחשית מאוד (בסביבות 704 לפנה"ס לערך).