נתן זילברשטיין ז"ל היה דמות מוכרת בירושלים ומראשוני מורי הדרך העבריים בישראל. הוא נולד ב-1896 בעיר קוסטופול שבפולין, הצעיר מבין שישה אחים. עלה לארץ בגיל 26 ולאחר שעבד כסולל כבישים וכחוטב עצים, הצטרף לקורס מורי הדרך הראשון של משרד התעשייה והמסחר מטעם ההסתדרות הציונית. הוא סיים את הקורס בהצטיינות והפך לאחד ממורי הדרך המבוקשים ביותר באותה התקופה. במסגרת תפקידו הוא פעל רבות כדי לחבר תיירים ואישי ציבור מכל העולם לרעיון הציוני.

ב-24 לינואר 1938, ביקר נתן אצל חבר, עולה חדש מקוסטופול שהתגורר בגבעת שאול בירושלים. בדרך חזרה, היה נתן הנוסע היחידי באוטובוס שנסע בשעות הערב. כאשר עבר האוטובוס בסמוך לכפר ליפתא, הושלכו עליו שתי פצצות – נתן והנהג, נפתלי פלאי, נפצעו שניהם אנושות. נפתלי הנהג הבריא, ולעומתו, נתן, התייסר במשך חודשיים בבית החולים, ובתאריך כ"א אדר ב' (23 למרץ 1938) מת מפצעיו.

הוא נקבר בהר הזיתים בירושלים, ובלווייתו ספד לו מטעם המוסדות הלאומיים, מי שלימים הפך לנשיאה השני של מדינת ישראל, יצחק בן צבי: "אנו מלווים היום לבית עולמו קורבן נוסף. לא קורבן יחיד אלא קורבן ציבור. חבר יקר, מיקירי ירושלים, שנשפך דמו על קידוש ה' והארץ. אחד הסוללים ומורי הדרך של שבילי ארץ המולדת… חשבנו כי יקום מחוליו וישוב לעבודתו, אך לצערנו קדמו המוות".

בספר היזכור של קהילת קוסטופול הוא תואר כך: "לשונו לא תמיד הדביקה את שטף רעיונותיו, ודבריו היו תכופות מקוטעים ומגומגמים. אך בשיחות עם רעים וידידים או עם קבוצות נוער היה מזהיר ומשכנע. כנצר למשפחת רבנים ותלמידי־חכמים ספג בבית אביו את אווירת הרוחניות ואהבת הבריות. מאור פניו, עיניו המחייכות, חוש־ההוּמור שלו וטוב לבו – כל אלו כבשו ליבות שומעיו כצעירים כותיקים".

כעשור לאחר שנקבר בהר הזיתים, כבשו הירדנים את ההר וחיללו חלק גדול מהמצבות שבו. גם מצבתו של נתן הושחתה, וב-1967 עם חזרתה של מדינת ישראל להר הזיתים, לא היה מי שיקים לו מצבה חדשה כיוון שמרבית בני משפחתו נספו בשואה, ואחותו שעלתה ארצה, נפטרה כבר בשנת תש"ח, עם תחילת השלטון הירדני בהר.

לאורך 55 שנה, לא הכירה המדינה בחלל נתן זילברשטיין כנפגע פעולות איבה ולא הקימה לו מצבה מחדש.

הודות לשיתוף פעולה בין עמותת אל עיר דוד (אלע"ד), חוקרת הר הזיתים, שרה ברנע, עמותת "לתת פנים לנופלים" וגופים נוספים, אותרו קרובי המשפחה של המנוח והמצבה שוקמה מחדש.

השבוע, בפעם הראשונה מזה עשרות שנים, יזכו בני המשפחה לומר קדיש על הקבר.

שרה ברנע, חוקרת הר הזיתים ומורת דרך בעיר דוד שהיתה ממובילות שיקום המצבה אמרה היום רגע לפני הטקס: "אחרי עשרות שנים שבהם הקבר היה הרוס וללא כיתוב, אנחנו זוכים היום לסגור מעגל ולהקים זיכרון לסיפור חייו שכמעט נשכח לחלוטין."

יונתן מנוביץ', מנהל מרכז מידע הר הזיתים שמפעילה עיר דוד מוסיף: "ההרס הירדני שהתרחש בהר הזיתים בין 48 ל-67 גרם לכך שעד היום ישנם לא מעט נפטרים שקבורים בהר אבל מקום קבורתם לא ידוע. מרכז המידע, בשיתוף גורמים נוספים, מסייע למשפחות שפונות אלינו, לאתר את מקום הקבר ולשקם את המצבה. כל סגירת מעגל כזו היא מרגשת, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בדמות שהיתה כל כך משמעותית בנוף הירושלמי ערב קום המדינה".