סיפורי הצלה ישנם לא מעט, ורובם ככולם מורכבים מרגעים דרמטיים, אך ספק אם ישנו סיפור בלתי ייאמן כמו סיפורו של יהושע רבהון ז"ל: ראשית הסיפור בברלין בחודש ספטמבר שנת 1939, מיד עם פרוץ מלחמת העולם השנייה. ב-13 בספטמבר, ערב ראש השנה, עצרו אנשי הגסטפו אלפי גברים יהודים ממוצא פולני שהתגוררו בגרמניה, ולקחו אותם למחנות מעצר. בין העצורים היו מרדכי רבהון ובנו יהושע שנלקחו למחנה זקסנהאוזן.

עשרה ימים לאחר מעצרו, במוצאי יום כיפור, נרצח יהושע, והוא בן 31 בלבד. באותה עת, טרם ימי ההשמדה השיטתית והממוסדת, ניתן היה לקבל את אפר הנרצחים תמורת תשלום, וכך, בעבור כמה מארקים בודדים, קיבלה המשפחה צנצנת עם האפר של בנם.

Yehoshua Rabhun, RIP was murdered in the Holocaust, and his ashes were buried on the Mount of Olives. Photo: Courtesy of the family
Yehoshua Rabhun, RIP was murdered in the Holocaust, and his ashes were buried on the Mount of Olives. Photo: Courtesy of the family

למרות תנאי המעצר הקשים שכללו צפיפות, רעב ומחלות, עדיין ניתן היה להשתחרר מהמחנה, זאת במקרה שהצליח אסיר להשיג תעודת הגירה. אישה בשם רחה פריאר, מייסדת עליית הנוער, הצליחה להשיג עשרות תעודות כאלה, ובסוף שנת 1939 הביאה לשחרורם של חלק מן העצורים, בהם האב מרדכי.

לאחר מסע ארוך ומייגע הצליח מרדכי להגיע לעיר ברטיסלאבה, בירת סלובקיה כיום, כשלאורך כל הדרך הוא נושא עמו את צנצנת האפר של בנו.

רק ההתחלה במסע ארוך עוד יותר

לאחר מסע ארוך ומייגע הצליח מרדכי להגיע לעיר ברטיסלאבה, בירת סלובקיה כיום, כשלאורך כל הדרך הוא נושא עמו את צנצנת האפר של בנו.

זמן קצר לאחר מכן, ב-15 במאי 1940, הצטרף מרדכי להפלגה באניית המעפילים "פנצ'ו", שיצאה מבראטיסלבה בדרכה לארץ ישראל. הספינה הישנה והרעועה, שיצאה מכלל שימוש עוד טרם ההפלגה, היטלטלה מחוף לחוף לאורך נהר הדנובה, כשעל סיפונה כ-500 איש. בכל המדינות שעברה בדרך לא הסכימו השלטונות לסייע לספינה, וכך היא נותרה ללא מזון ודלק, למעט אספקה חלקית שניתנה לה על ידי קהילות יהודיות בבולגריה וביגוסלביה ועל ידי ארגון הג'וינט.

לאחר ארבעה חודשי מסע מפרך ומייאש, הפליגה "פנצ'ו" לים השחור, במטרה להגיע לארץ ישראל דרך הים התיכון. בעקבות תקלה במנוע נסחפה האנייה ברוח, עד שהתרסקה לחופי האי הבודד כמילי שבים האגאי.

The ship "Pancho" a few hours before sinking into the sea
Photo: By Yehoshua Levi, CC BY-SA 3.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=31307997

לאורך כל הדרך: צנצנת האפר נשארה אצל האב

נוסעי האנייה המבוהלים ירדו מיד אל האי, ובניהם מרדכי, שהתעקש לשמור מכל משמר על צנצנת האפר של בנו. במשך עשרה ימים שהו הנוסעים על האי, בתנאים קשים – עם מעט שאריות מזון שהורידו מהספינה ומעט מי גשם ששתו מנקיק שנמצא על האי. מתוך תקווה להשיג עזרה הדליקו הנוסעים מדורות ופרסו שלטים עם הכתובת S.O.S שנכתבה על גבי סדינים. כעבור עשרה ימים ארוכים ומתישים, חלף מטוס איטלקי מעל האי וזיהה את קריאות העזרה של הנוסעים. בעקבות זאת נשלחו שתי אניות מהאי רודוס, שהיה תחת כיבוש איטלקי, והצילו את המעפילים. בתחילה הם הועברו למחנה אוהלים בבסיס צבאי ברודוס, וכעבור כשנתיים הועברו למחנה מעצר בדרום איטליה.

אף על פי שהנוסעים היו יהודים, האיטלקים לא שלחו אותם למחנות ההשמדה, אלא המשיכו להחזיק אותם במעצר. באוקטובר 1943, שחררו בעלות הברית את המחנה, והעצורים זכו למפגש עם חיילי הבריגדה היהודית. עלייתם ארצה הוסדרה מול שלטונות המנדט בזכות התערבותו של משה שרת. לאורך כל הדרך והתלאות שעבר הצליח מרדכי לשמור על צנצנת האפר של בנו יהושע, עד שזכה לעלות ארצה בשנת 1944.

בהגיעו ארצה, פנה מרדכי באופן כמעט מיידי למקום אחד – הר הזיתים בירושלים. שם, בבית העלמין העתיק, סגר מרדכי מעגל אחרי 5 שנים, והביא את האפר של בנו לקבורה. ככל הנראה, מדובר בסיפור יחיד במינו של הבאת אפר של אדם בודד שנרצח בשואה לקבורה בארץ ישראל.

Yehoshua Rabhun's grave on the Mount of Olives. Photo: Mount of Olives Information Center, City of David
Yehoshua Rabhun's grave on the Mount of Olives. Photo: Mount of Olives Information Center, City of David

"זכות גדולה לעלות לקבר"

שנים אחרי שקבר את האפר בהר הזיתים, יצא אבישי, נינו של מרדכי למסע לפולין. המסע, שהתקיים לפני כשנה, עורר באבישי רצון עז לחקור את ההיסטוריה המשפחתית, ובעודו מבקר בין מחנות ההשמדה, החליט כי בבואו חזרה ארצה הוא יפקוד את קברו של יהושע- אחי סביו.

בניסיונו למצוא את הקבר פנה הנין למרכז המידע של עיר דוד בהר הזיתים, ואלה חזרו אליו במהירות עם תשובה ברורה לגבי המיקום המדויק של הקבר.

"כל סיפור שואה הוא יחודי" אומר אבישי בהתרגשות, "הסיפור של סבא רבא שלי ובנו יהושע הוא ייחודי בכך שיהודי נשרף במחנה ריכוז בתחילת המלחמה, המשפחה מקבלת את האפר, ולאורך כל שנות המלחמה האבא שלו שנע ונד ברחבי אירופה, בנהר, בים וביבשה, בתלאות רבות ובסכנת מוות תמידית – מצליח לשמר את האפר ולבסוף להביאו לקבורה בהר הזיתים. זו זכות גדולה לעלות לקבר של יהודי שנשרף בשואה ונקבר בארץ ישראל. רבים ממשפחתנו טרם עלו לקבר, אבל עכשיו כאשר אנחנו יודעים איפה הוא נמצא וכיצד להגיע זאת תהיה הפעם הראשונה שלהם".

יונתן מנוביץ', מנהל מרכז מידע הר הזיתים, שמפעילה עמותת אלע"ד – אל עיר דוד, מספר: "לפני כמה חודשים קיבלנו במייל בקשה לאיתור נפטר, יהושע רבהון ז"ל, באמצעות המערכת באתר שלנו. נציג מרכז המידע קיבל את הנתונים, והודות לניסיונו ולידע שלו על הר הזיתים הוא איתר את הקבר תוך זמן קצר. המבקש קיבל מענה מהיר, שכלל קישור לכרטיס הנקבר ובו המיקום המדויק של הקבר, תמונה של המצבה ואפשרות לניווט סלולרי עד למקום הקבר. מרגש לדעת שכיום, 84 שנים אחרי שנרצח בשואה, היתה לנו הזכות לסייע לבני משפחתו של יהושע, למצוא לראשונה את קברו בהר הזיתים".