חפירה חדשה ומרשימה הסתיימה לאחרונה בעיר דוד, ובה נחשפו אתרים חדשים ומרשימים מתקופת הבית השני. הסיור החדש מזמן למבקרים תגליות חדשות וממצאים מרשימים, המחזירים אותנו לימיה המפוארים של תקופת הבית השני, בה עלו לירושלים אלפי עולי רגל בשלושת הרגלים.

סיור זה מתחיל בבריכת השילוח, שבקצה הדרומי של עיר דוד.
משני צדנו נישאות גבעות היוצרות גיא עמוק המוכר בשמו הקדום טירופיאון, הוא "עמק יצרני הגבינה" בשפה היוונית.

חלקו הנמוך של הגיא המרכזי הנ"ל התאים לאגירת מים, ואכן במקום זה נבנתה על ידי הקדמונים בריכה שמימיה נעצרו בסכר בשפך הגיא, במקום שבו עובר כיום הכביש. בריכה זו אגרה את מי הגשמים שהתנקזו מהגבעות סביב. נוסף לכך, אל הבריכה הזרימו את מי מעיין הגיחון בתעלה ארוכה (התעלה הכנענית) שאת מוצאה ניתן לראות במצוק שמעלינו.

ככל הנראה במקום זה התקין המלך חזקיהו את הבריכה שאגרה את מי הגיחון, שזרמו בנקבה המפורסמת שנחצבה ערב המצור האשורי. שרידי בריכות קדומות אלו פונו על ידי בוניה של הבריכה המפוארת של ימי הבית השני.

המדרגות  מובילות אל בריכה מרובעת גדולת ממדים אשר רק חלקה נחשף בחפירות – בריכת השילוח. הבריכה התגלתה באקראי בשנת 2004, כאשר טרקטור טיפל בקו ביוב שקרס. ממדי הבריכה גדולים מאד (כ-3 דונם) והיא מכסה את כל אזור שפך הגיא המרכזי כלפי הקדרון, ושטחה כולל גם את הבוסתן הסמוך שטרם נחפר במלואו.

בריכה זו הייתה ידועה כבר לאנשי הקרן לחקירת ארץ ישראל (P.E.F) עת חפרו בה פרדריק בליס וארצ'יבלד דיקי בשנות ה-90 של המאה ה-19. הבריכה  הותקנה בסוף ימי הבית השני ועל פי ממדיה וצורתה הנאה ניתן להסיק שהייתה יפה ומפוארת באופן מרשים ביותר.

מתחת לחיפוי האבן שעל המדרגות נחשף שלב קדום יותר, מימי החשמונאים – עדות לכך שעוד טרם ימיו של הבנאי הגדול הורדוס, היו מי שטרחו לפתח את מפעלי המים של ירושלים.

מי השילוח שימשו לעבודת הקודש בבית המקדש. בשמחת בית השואבה שאבו "מים בששון ממעייני הישועה". בטקס מרשים ירדו הכוהנים מבית המקדש אל הבריכה בליווי תקיעת חצוצרות, ועלו חזרה לנסוך את המים על גבי המזבח: "ניסוך המים כיצד? צלוחית של זהב מחזקת שלושה לוגים היה ממלא מן השילוח" (משנה, סוכה ד' ט'-י').

במי השילוח הכינו גם את "מי החטאת" לטהרת טומאת המת. גרמי המדרגות היורדים אל הבריכה הנפרדים זה מזה בשלח רחב הזכירו לארכיאולוגים רוני רייך ואלי שוקרון את  המקוואות של ימי הבית שני. למקוואות אלו ישנן מדרגות בצורה דומה, ועל סמך זה הם משערים שהבריכה שימשה בתור מקווה ציבורי שבו טבלו רבבות עולי הרגל בטרם עלו למקדש.

שחזור של דרך עולי הרגל
שחזור של דרך עולי הרגל

בחלקה העליון של הבריכה נראית תעלה שהזינה את בריכת השילוח במים שמקורם בנקבת חזקיהו. סמוך לתעלה יש בריכת אבן קטנה, שאף היא מלאה במים. ייתכן שזו שימשה לצורכי שתייה בעת שהתחתונה שמשה לרחצה.

גרם מדרגות עשויות עץ מוביל מן הבריכה מערבה אל דרך עולי הרגל. לפנינו רחוב מדורג בנוי לתלפיות מסוף ימי הבית השני. הרחוב מטפס לאורך הגיא בצדו המזרחי אל עבר הר הבית, ועל פי פרופ' רוני רייך סביר להניח כי זוהי תחילתו של אותו רחוב שנחשף סמוך לקשת רובינסון שבכותל המערבי.

הרחוב היה מפואר מאד ולמעשה טרם נחפר למלוא רוחבו, אך ייתכן שמדובר ברוחב מרשים של עשרות מטרים. ריצוף הרחוב נשתמר היטב, למעט מספר מקומות שבהם נפרץ בכוח רב. מתחת לפרצות אפשר להבחין בתעלת ניקוז, שבה התגלו סירי בישול שלמים ומטבעות מימי המרד הגדול נגד הרומאים.

כפי הנראה זהו המקום שבו מצאו אחרוני המורדים מפלט מהרומאים שהחריבו את ירושלים  בשנת 70, ואת סירי האוכל הביאו עמם המורדים למחבוא  לשהייה ממושכת. על הסוף הטראגי של הנחבאים בתעלות מעידות הפרצות שפרצו הרומאים באבני הריצוף.

וכך מספר ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו: "ואחרי אשר המיתו הרומאים חלק האנשים היוצאים אליהם ואת שאריתם לקחו בשבי, חקרו למצוא את האנשים המסתתרים במנהרות וקרעו את שכבת האדמה אשר על גבן ואת כל הנופלים בידם היכו לפי חרב. ובמנהרות נמצאו כאלפיים פגרים, מהם פגרי אנשים, אשר טרפו את נפשם בכפם ורובם חללי רעב" (מלחמת היהודים ו', ט', ד').

באתר החפירה שברחוב המזרחי, ייחנך בימי פסטיבל האור (15-22/6/2011) מיצג חדשני ומרגש שיחשוף בפני המבקרים את עברו המיוחד של המקום, ויאפשר למטיילים הרבים להתוודע מקרוב אל התגליות המרגשות באמצעות הקולות והצלילים של ימי הבית השני.

לצדו של הרחוב המזרחי נחשף קטע יפה נוסף בצד המערבי של הגיא. כפי הנראה היה זה קצהו המערבי של אותו רחוב עצמו. הרחוב מטפס גם הוא במעלה הגיא, ועמו נעלה כלפי צפון. נטפס שמאלה במדרגות מתכת אל תוך תעלת ניקוז גדולה, שנחצבה בתחתית הסתעפות הרחוב הראשי העובר לאורך הגיא.

תעלה מרשימה זו, המשתרעת לאורך מאות מטרים, נפתחת למבקרים למלוא אורכה רק במהלך קיץ 2011.

תעלת הניקוז השתמרה בשלמותה מימי הבית השני, אך ברבות השנים בהן עמדה ללא שימוש היא התמלאה סחף. התעלה מקורה לוחות אבן ודפנותיה בנויות אבני גזית שמגיעות עד לגובה 2.5 מטרים ברוב חלקי התעלה.

ממצאים רבים מימיה האחרונים של ירושלים בימי המרד הגדול ברומאים התגלו בתוך התעלה, וביניהם ממצא נדיר יחסית של  מטבע כסף מהעיר צור, שכדוגמתו השתמשו עולי הרגל לתשלום מחצית השקל.

התעלה מחברת את רחבת הכותל של ימינו עם בריכת השילוח על פני כ-700 מטרים, וההליכה המרגשת בה מאפשרת למעשה יום טיול שלם מתחת לקרקע בימי הקיץ החמים, או בימי החורף הגשומים.