שנה הלכה, שנה באה ואווירה של התחדשות מורגשת שוב בכל פינה. כדי שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה נהגו רבים לשבת סביב שולחן החג ולאכול פירות ומאכלים אחרים שבהם יש סימן לברכה לכל השנה. בעיר דוד הסמלים והסימנים של ראש השנה מקבלים משמעות נוספת, וניתן לפגוש אותם בצורות שונות לאורך כל השנה.

דבש

מה מסמל יותר את הכמיהה לשנה טובה ומתוקה מאשר לטבול לחם או תפוח בדבש? הנוזל המתוק הוא אולי הסימן המובהק ביותר שנהגו להשתמש בו בערב החג בכל קהילות ישראל. בחווה החקלאית בגיא בן הינום מגדלים דבורים בכוורות מיוחדות, וניתן להגיע ולצפות בתהליך המסקרן של הכנת דבש טבעי.

דבש בחווה בגיא. צילום: ספי ברגר

תמר

יש הטוענים שהדבש המקורי המוזכר בתנ"ך הוא דבש התמרים המוכר לנו כסילאן, אבל התמר עומד גם כסימן בפני עצמו ורבים נהגו להדר בו את שולחנם. הפרי המתוק שארץ ישראל נשתבחה בו מגיע מעץ הדקל, אותו ניתן לראות מובלט על מטבע מימי מרד בר כוכבא שהתגלה בחפירות בגן הארכיאולוגי דוידסון.

מטבע מימי מרד בר כוכבא. צילום: קובי הראתי

רימון

פרי נוסף שנשתבחה בו הארץ הוא הרימון, שנודע כסמל לשפע ולפריון וכבעל סגולות רפואיות. הרימון מופיע על גבי מטבעות מחצית השקל מתקופת המרד הגדול ברומאים, ומספר מטבעות מסוג זה התגלו בחוויה הארכיאולוגית בעמק צורים.

כרישה וסלק

שניים מתוך הירקות שנוהגים לאכול בערב השנה החדשה הם הכרתי (כרישה) והסלקא (סלק). את שני הירקות אפשר למצוא מבין שלל הגידולים בחווה בגיא, ואפילו ניתן לקחת מהם הביתה בקטיף עצמי. המלצה שלנו: כדאי לנסות להכין לביבות כרישה ולביבות מנגולד (עלי סלק). מניסיון, האורחים יעופו עליך.

קטיף עצמי בחווה בגיא. צילום: אליהו ינאי

ענבים ותאנים

גם אנחנו הופתענו מעט, אבל מתברר שיש קהילות שבהן נהוג לאכול ענבים ותאנים בהירים כסמל למתיקות ולהלבנת החטאים. בבור האשפה מהתקופה העבאסית שנחשף בדרך עולי הרגל התגלו בין היתר זרעי ענבים וזרעי תאנים. נוסף לכך, מוטיבים מעולם הגפן הוטבעו על גבי מטבעות מהמרד הגדול שהתגלו בעיר דוד, כמו גם על צדו השני של המטבע מימי בר כוכבא שעליו מופיע עץ הדקל אותו הזכרנו.

יין

את סעודת ערב החג נוהגים לפתוח בקידוש מיוחד על יין משובח, ויש כאלה שמוסיפים לפניו פסוקי ברכה ותפילות למזל טוב ולשנה טובה ומבורכת. בעיר דוד התגלו קנקני יין מסוף ימי בית ראשון, הנושאים את סמל כלכלת ממלכת יהודה, ובתוכם ממצא מפתיע: שאריות של תבלין הוניל – התבלין היוקרתי, שהגיע לארץ ממרחקים.

קנקני היין, המתוארכים לימי המלך צדקיהו – סוף ימי הזוהר של הממלכה – התגלו בחדרי אחסון של מבנים בשתי חפירות ארכיאולוגיות שונות, ובכולם נמצאה עדות ברורה לאחסון של יין.

מצבור קנקני היין שבהם התגלו שאריות וניל. צילום: דפנה גזית רשות העתיקות

תקיעות

לא בדיוק כמו השופר אבל עדיין קשור לתקיעות: בגן הארכיאולוגי דוידסון נמצאה אבן שעליה חרוטות המילים "לבית התקיעה", שמזכירות את שמו של מגדל בחצר המקדש ממנו תקעו בחצוצרות מדי יום שישי כדי להכריז על כניסת השבת.

כתובת "לבית התקיעה". צילום: אליהו ינאי

יונה

פעם היה מנהג יפה לשלוח איש לרעהו כרטיסי ברכה צבעוניים וססגוניים לקראת ראש השנה ותקופת החגים. היום מסתפקים – במקרה הטוב – בהודעת ווטסאפ לקונית. בני ה-30 ומעלה שעוד זכו להכיר את המנהג בוודאי זוכרים את אחד המוטיבים המרכזיים בכרטיסים: יונה עם עלה של זית, שמסמלת עבור רבים את השלום והשלווה – שני דברים כל כך חשובים שראוי לאחל אותם בפרוס השנה החדשה.

בחוויה הארכיאולוגית בעמק צורים נחשפה אבן סגלגלה וזעירה ששימשה כחותם (גמה) בתקופת בית המקדש השני לפני כ-2,000 שנה. על האבן היקרה מופיעות חריטות של שני אלמנטים: הראשון מציג ציפור, ככל הנראה יונה, ולידה מופיע ענף עבה ארוך ומעוגל ועליו חמישה פירות – ככל הנראה צמח האפרסמון הקדום ששימש להפקת תרופות, משחות ובשמים ואף היה חלק ממרכיבי הקטורת שהוקטרה במקדש. 

אבן גמה עם חריטה של יונה ואפרסמון. צילום: אליהו ינאי

ניתן לראות שלא מעט מהממצאים מציגים מוטיבים שאותם אפשר למצוא גם בסימני החג, וכנראה שאין זה מקרה. לנו לא נותר אלא לאחל לך שנה טובה ומתוקה, שנה של הצלחה ושגשוש, שנה של שלום ושלווה!