סביר להניח שבימים אלו אתם מסתובבים בין מדפי הסופר בהכנות לחג הפסח ומבלים את זמנכם באיתור סבון כלים, שמפו לרצפה ומסיר שומנים בבישום עדין.

אילו הייתם מכינים רשימת מוצרי ניקיון לפני כמה מאות שנים היא הייתה נראית (ומריחה..) אחרת. עגלת הקניות שלכם הייתה מתמלאת בחומרים שונים ומשונים וביניהם:  שמן , חומץ, פול, סובין, פלפל שחור, שומן בעלי חיים, רוק, שתן גפרית מלח, חול ועוד.

אז קחו עגלה ובוא נצא לקניות.

כל מי שביקר בעיר דוד מכיר את סיפורו של ירמיהו שהושלך לבור. באחת מן התוכחות ירמיהו פונה אל תושבי ירושלים ואומר להם: " כִּי אִם תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בֹּרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי נְאֻם ה'" (ירמיהו ב כב) זיהוי הנתר אינו וודאי אבל סביר להניח שמדובר במלח נתרן שנמצא בטבע והחומר השכיח ביותר שניתן למצוא אותו הוא מלח הבישול שכולנו מכירים. זיהוי הבורית הוא בעייתי יותר וככל הנראה מדובר חומר שהופק מצמחים אולי צמח ה"סבונית" הפורח בימים אלו.

נעבור כעת למחלקת השמנים ונוסיף בקבוק שמן זית. מעצי הזית הרבים שגדלו באזורינו הפיקו שמן ששימש גם לסיכת הגוף ולהעביר זוהמה מאוחר יותר הוא עבר שדרוג על ידי הוספת מיני בושם מה שמכונה אצל חז"ל "שמן ערב" ששימש את העשירים לסיכת הידיים בסיום הסעודה.

אם אתם כבר באזור הושיטו את היד למדפים הסמוכים וקחו בקבוק חומץ. החומץ מוזכר על ידי הרלב"ג מהמאה ה13-14 בצרפת כחומר מעולה לניקוי כתמי פירות מבגדים וריחו העז גם מעביר ריח מעופש מהבגדים. מאוחר יותר ר' חיים ויטאל ממליץ עליו גם כן לניקוי בגדים ועדיף בתוספת מיץ לימונים.

במחלקת הדגנים תמצאו את פול הגינה המצוי גם היום. בימי קדם היו לועסים את הפול ומניחים את העיסה על כתמי בגדים לניקוי. בסמוך לו תמצאו את סובין של חיטים שבמקורות הם מופיעים כחומר ניקוי לגוף בעת רחצה על ידי שפשוף במים.

השקיק הבא שניקח ליד מכיל אפר צמחים שחור אפרפר. אפר הצמחים היה ידוע כבר לפני אלפי שנים אצל החיתים והוא המכונה בחז"ל אשלג. הוא היה רב שימושי בעירוב עם מים גם לניקיון הידיים, גם לנקיון כלים ומאוחר יותר גם כאבקת כביסה.  אם הכתם עדיין לא הוסר תוכלו לנסות אבקת פקעות הרקפת שפורחת בעונה הזו וכמו הכפריים בעבר תוכלו להשתמש בה כחומר מקציף לבגדים.

ונעבור למחלקת התבלינים. בכדי לשפר את הריחות הלא נעימים של חומרי הניקוי מסופר בתלמוד הבבלי שהוסיפו לבונה, פלפל שחור הדסים ועוד צמחי בושם לחומרי הניקוי. לעיתים השתמשו בהם ללא חומר מנקה וכנראה פעולת השפשוף היא שהסירה את הזוהמה.

ומכאן למחלקת הבשר כאן נוסיף לעגלה נתח מכובד של שומן בהמות. ביוון של לפני אלפיים שנה גילו ששומן בעלי חיים יכול להוות בסיס טוב לסבון ובמהלך השנים הוסיפו לו בתהליך של בישול חומרים שונים כמו: אפר, מים, סיד ומלח. המקור הזה יצר גם בעיות הלכתיות כיוון שפעמים רבות מקור השומן היה מחיות טמאות ובעייה גדולה יותר: בכדי לדעת האם התערובת מוכנה האמנים היו צריכים לטעום ממנה.

ומכאן למחלקה פחות סימפטית.. בין יתר החומרים לניקוי כתמים המשנה מזכירה את הרוק כאחד מן האמצעים להעביר כתמים מבגדים. אבל חומר יותר נפוץ היה שתן מכיוון שאחד הרכיבים שלו הוא האמוניה. ביוון וברומא השתשמו בשתן למטרות כביסה והוא מוזכר בדברי חז"ל כחומר מומלץ להסרת כתמים. בשל הביקוש בתשיית הכביסה הוא היה חומר שסחרו בו והיה כה נפוץ עד שהקיסר אספסיינוס גבה מס מיוחד על מכירת שתן.

ואם אתם כבר בחנייה…

לפני שתסעו הביתה התכופפו ומלאו שקיק חול משולי האספלט… החול שימש בימי קדם גם לניקוי ושפשוף כלים וכלי כסף..ובנוסף בעת רחצה שפשפו בהם את השערות כסוג של נקיון זמין וזול.

עכשיו כשאתם עמוסים בכל המוצרים הריחניים והמשונים הללו נקווה רק שיכניסו אתכם הביתה…

חג שמח!

כתב: צבי גולדווג, מורה דרך

מבוסס על מאמרו של אברהם אופיר שמש, בדד 17, תשסו.