דרך עולי הרגל להר הבית והרחוב המדורג

שחר שילה – מדריך וחוקר מומחה לירושלים הקדומה

בדרומה של עיר דוד המקראית, במפגש נחל הקדרון עם הגיא, נתגלתה כבר בסוף המאה התשע עשרה בריכת השילוח הקדומה, כחלק מחפירותיהם של בליס ודיקי, אנשי קרן המחקר הבריטית בארץ ישראל (P.E.F). למרות חפירותיהם בכנסיית השילוח ובסביבתה, נותרה בריכת השילוח הקדומה בלתי חפורה שנים רבות עד לאחרונה.

לפני מספר שנים החלו חפירות במקום, ותוך זמן קצר נחשפה בריכה מפוארת, שראשיתה בתקופה החשמונאית, אך עיקר בנייתה מיוחסת לימיו של הורדוס, לפני כ- 2,000 שנים. הבריכה הוקמה על פי מיטב מסורת הבנייה המפוארת של ירושלים, ושרידיה המרשימים נחשפו בחלקם בחפירה זו. האתר שימש כנקודת מפגש חשובה לעולי הרגל, שהגיעו לבקר בהר הבית בשלושת הרגלים. בין הבריכה הבנויה לתלפיות, להר הבית מחבר רחוב מפואר, ששימש ציר מרכזי לעולי הרגל, כראוי לרחוב כה מרכזי וחשוב. לאורכו של הרחוב המרשים, פעלו חנויות ועסקים מסחריים, שנהנו ממרכזיות, וחשיפה נרחבת לעולי הרגל, שהציפו את ירושלים בימי החגים: סוכות, פסח ושבועות. הדרך המובילה מבריכת השילוח כלפי הר הבית נפרשת לאורך כ- 600 מטרים בתוך הגיא, ששמו המוכר ביוונית היה – "טירופויון", פירוש השם = עמק יצרני הגבינות, כיוון שלאורכו נפרסה תעשיית מוצרי החלב בתקופה ההלניסטית, כך שבעת זרימות החורף, היה הגיא מתנקה ממי הגשמים, ששטפו את כל האשפה והריחות של תעשייה זו.

בימי ירושלים ההרודיאנית נסלל רחוב מסודר בגיא, ובתחתיתו הוקמה בריכת השילוח לאגירת מי שתייה ולרחצת עולי הרגל. הרחוב הפך למרכזי ביותר עקב התעצמות תופעת העלייה לרגל, ועקב מרכזיותה של בריכת השילוח בתרבות העלייה לרגל ובפולחן של שמחת בית השואבה, וניסוך המים על המזבח.

החפירות ברחוב החלו לפני מספר שנים, ואט אט נחשפת הדרך במלוא תפארתה, כשלצידה מערכת ניקוז מרשימה ביותר מימי הורדוס. תעלת הניקוז ההרודיאנית, העוברת מתחת לגיא הטירופויון, נחשפה ונחפרה בחלקה לראשונה בסוף המאה ה- 19 על ידי חוקרי החברה לחקירת ארץ ישראל הבריטים (P.E.F). התעלה נחשפה מחדש לכל אורכה לאחרונה בחפירות המתנהלות בעיר דוד על ידי רשות העתיקות בראשות הפרופסור רוני רייך מאוניברסיטת חיפה ואלי שוקרון מרשות העתיקות. קטע מרשים באורך מאות מטרים של מנהרת הניקוז נוקה וחלקו הדרומי כבר נפתח לסיור עבור הקהל, בעוד קטעים צפוניים עוברים ניקוי והסדרה בימים אלה. תעלה הניקוז הייתה למעשה מנהרה בנויה, לצד הרחוב, שתקרתה נסגרה במרצפות אבן מלבניות. תפקידה היה לנקז את מדרונות הר ציון והר הבית, ולאסוף את מימיהם למאגר במורדות הגיא. כמו כן מנעה התעלה את הצפת הרחוב המפואר בימי העלייה לרגל, ושמרה על ניקיונם וכבודם של עולי הרגל להר הבית. הדבר המרשים במנהרה הוא העובדה שהיא אינה חצובה, אלא בנויה באיכות נדירה ומוקפדת ביותר. כיאה למלך שאיכות הבנייה הייתה עבורו חזות הכל.