תכירו: השער הדרומי החדש לירושלים

במרכז המבקרים "מצפה דוד", אפשר ליהנות מתצפית עוצרת נשימה על ירושלים, ממנה יצאו סיורי סגווי מודרכים וסיורים רגליים עם תצפיות מרהיבות בסביבת ארמון הנציב. בקרוב יפתחו במקום גם האומגה הארוכה ביותר בארץ, מתחם אירועים עם אופי ייחודי ותצפית חדשנית אל עבר ירושלים הקדומה. 

באזור כולו מושקעים בימים אלה משאבים רבים במטרה להפוך אותו למוקד תיירות מהמובילים בירושלים.

שלוש קומות של חוויות ירושלמית

בקומה העליונה, במרכז המבקרים, תחכה לכם תצפית מרשימה אל עבר ירושלים הקדומה שתכיל מצלמת זום-אין המאפשרת למבקרים לטייל בלייב, עם מדריך, באתרים השונים במרחב. באמצעות מסך ענק, המבקרים יוכלו לחוות חזרה בזמן ולהבין את המרחב של ירושלים הקדומה לפני אלפי שנים. 

שיפי כהן, סמנכ"לית פיתוח התוכן בעיר דוד:

"היה לנו חשוב שהמבקרים יוכלו לקלף את שכבות ההיסטוריה של ירושלים ולראות על גבי הטופוגרפיה איך הייתה נראית העיר לאורך התקופות השונות בהיסטוריה". 

את המקום, שצופה לעבר נופיה המפעימים של ירושלים, ניתן לשכור לאירועי בוטיק באווירה ייחודית, שייחרטו היטב בקרב החוגגים.

משם, אפשר להמשיך לאודיטוריום שבקומה השנייה לחוויה רב חושית, שבה מרחפים בכיסאות זזים בין אתרי ירושלים הקדומה והמבקרים לוקחים חלק פעיל במיצג מרשים במציאות רבודה.

לאחר כל החוויות האלו בטח תהיו רעבים. במתחם יעמוד לרשותכם מתחם הסעדה יוקרתי ומעוצב לקבוצות שמבקרות באזור.

הדמיה של מרכז המבקרים החדש. צילום: קובי הראתי
הדמיה של מרכז המבקרים החדש. צילום: קובי הראתי

החוויה האתגרית החדשה בישראל

במרכז המבקרים החדש, תושק בקרוב האומגה הארוכה ביותר בישראל. 

אורכה 730 מטר מעל הטבע העירוני ונוחתים במתחם הקמפינג של יער השלום. משם, ניתן לחזור למרכז המקרים בנסיעה חוויתית ברכב ספארי. 

אוריה דסברג, סמנכ"לית תחום פיתוח, מספרת על האתגרים בתהליך הבינוי: 

"המבנה שחלקו הוגדר כמבנה לשימור היה הרוס לחלוטין, שכן בלב חורשה, ללא שבילי גישה ועם שיפוע גדול מהטיילת כלפי מטה. התמודדנו עם כמה אתגרים עיקריים: שימור המבנה, התמודדות עם הטופוגרפיה המורכבת, הנגשת המבנה לאנשים עם מוגבלות ויצירת תוכן איכותי". 

כדי להתמודד עם אתגר השימור, היה צורך להשתמש באדריכל המתמחה בנושא – מר אילן קידר. בנוסף, השתמשו בכמות גדולה של אבן ירושלמית איכותית, קשתות המדגישות את החיבור לעולם הקדום ושימור החזיתות של המבנה. 

דסברג מוסיפה: "במהלך ביצוע היסודות, רשות העתיקות חשפה לא מעט תגליות: בור מים קדום, אדיר מימדים, כמו גם אבנים פרוטויוליות מתקופת בית ראשון". 

הדמיה של מרכז המבקרים החדש. צילום: אליהו ינאי
הדמיה של מרכז המבקרים החדש. צילום: אליהו ינאי

הפתעות ארכיאולוגיות במרכז המבקרים

טרם בניית מרכז המבקרים, ניהלה רשות העתיקות חפירות ארכיאולוגיות במתחם. באופן בלתי צפוי, התגלו כותרות פרוטאיוליות המתוארכות לסוף ימי הבית הראשון. הממצאים מעידים על ארמון או אחוזה מלכותית שהייתה במקום.  לקריאה נוספת.

התצפית הראשונה בישראל המלווה בטכנולוגית חכמה

מאותה נקודה בה צפו אברהם אבינו ודוד המלך אל עבר ירושלים, ההיסטוריה מתחברת לחוויה העכשווית. לראות מאותה זווית איך נראתה העיר בימי קדם, ואיך התפתחה באלפי השנים עד למתווה המוכר לנו בימינו אנו. 

עם פתיחת המקום יחשפו המבקרים, לתצפית ראשונה מסוגה בישראל המלווה בטכנולוגית חכמה – מסך ענק עם מצלמת זום לכיוון ירושלים הקדומה שבה יש היסטוריה עתיקה בת למעלה מ-3,000 שנה באמצעותה ניתן יהיה לראות את התפתחות העיר שכבות שכבות במהלך שנות ההיסטוריה עד ימינו. 

מרכז המבקרים בארמון הנציב יפתח במלואו לקהל הרחב בדצמבר 2024.

רוצים להישאר מעודכנים על חידושים נוספים בירושלים? הירשמו לדיוור שלנו.

הדמייה של בית הכותרות בימי קדם, איור: שלום קולר
הדמייה של בית הכותרות בימי קדם, איור: שלום קולר